ברכה על מאכל הנאכל בסעודת פת
* מאכל שדרכו להֵאכל בסעודת פת כחלק מהסעודה, הן כתוספת ללחם, והן כמנה בפני עצמה, במטרה להזין ולהשביע – אין לברך עליו כשנאכל בתוך סעודה.
* מאכל שאין דרכו להֵאכל בסעודת פת כחלק מהסעודה, או מאכל שנועד לקינוח ולתענוג בעלמא, ולא כדי להזין ולהשביע – יש לברך עליו ברכה ראשונה גם כשנאכל בתוך סעודה.
* האוכל 'שקדי מרק' בתוך הסעודה, בנפרד מהמרק, לשם תענוג בעלמא – אינו צריך לברך עליהם, כיון שמצד עצמם הם שייכים לסעודה, שהרי בדרך כלל נאכלים עם המרק.
* בזמנים עברו, נהגו לסלק את השולחן ולאחר מכן לאכול פירות ולשתות יין, בטרם יברכו ברכת המזון; ואכילה ושתייה כאלו טעונות ברכה ראשונה ואחרונה.
* בנוגע לדין האמור, הנהוג בחתונות שבזמננו שמסלקים את האוכל ואת הכלים ואף חלק מהשולחנות ועוסקים בשמחת חתן וכלה – יש אומרים שנחשב כסילוק השולחן; ויש חולקים.
* מאכל שאינו נחשב כחלק מהסעודה, והוגש במקרה לשֵׁם אכילה יחד עם הפת – ראוי לברך עליו בפני עצמו, ורק לאחר מכן יאכל עמו פת, אם ירצה בכך.
* מאכל שאין דרכו להֵאכל כחלק מהסעודה – טעון ברכה ראשונה אף כשנאכל בתוך סעודה. אולם, אם 'קבע' את סעודתו על מאכל זה, דהיינו שהכין סעודה שבה ישמש מאכל כזה כתוספת היחידה ללחם – נחשב המאכל לחלק מהסעודה, ואין לברך עליו. וצריך שיאכל במהלך הסעודה כמות ניכרת של פת יחד עם המאכל, כדי שיחשב כטפל אליה.
* מי שהובא לפניו ממקום אחר, באמצע סעודת פת, מאכל אשר בדרך כלל נחשב כטפל לפת, ואינו טעון ברכה ראשונה – יש אומרים שצריך לברך עליו, ויש שנהגו להקל בכך.
יציאה ממקום האכילה
* אסור לאדם לצאת באמצע אכילה או שתיה אל מחוץ לבית שבו אוכל. ואם יצא וחפץ להמשיך לאכול, בין במקום הראשון ובין במקום אחר – הריהו עשוי להתחייב בברכות נוספות לפני המשך האכילה, והדין משתנה לפי סוג האוכל והמקום שאליו יצא, ולפי דעות השולחן ערוך והרמ"א.
* מי שיצא ידי חובת ברכה ראשונה רק בדיעבד, כגון שבֵּרך 'שהכל' על מיני מזונות – יש שהתיר לכתחילה לצאת ממקום האכילה באופן המצריך ברכה; ויש שחולק על כך.
* שינוי מקום באמצע האכילה באותו החדר מותר לכתחילה, ואינו מחייב כל ברכה שהיא, ואף אם אינו רואה ממקומו השני את מקומו הראשון מחמת שיש חפץ המסתיר את הראייה.
* יציאה למרפסת שאינה מקורה באמצע האכילה – נחלקו הפוסקים אם נחשבת כיציאה מחדר לחדר, ויש שהסתפקו בדבר.
* אדם האוכל יחד עם אנשים אחרים, וביציאתו נותר במקום לפחות אחד מהם – אין היציאה נחשבת כהפסקת האכילה, ובשובו למקום רשאי להמשיך באכילתו ללא ברכה.