אין ספק שהשיר המוכר ביותר של 'רבי אלתר' הוא השיר 'פרעה בפיג'מה באמצע הלילה'. זהו שיר אלמותי שאי אפשר לחגוג את חג הפסח ולעבור את ליל הסדר בלי שהילדים ישירו אותו, כשמגיעים לתיאור של מכת בכורות והמרדף הנואש של פרעה אחרי משה ואהרן, בדרישה שימהרו להוציא את בני ישראל ממצרים.
השיר זכה להיות מתורגם גם לאידיש, אנגלית ולשפות נוספות, והוא מושר בכל כל ילדי ישראל, מהקהילות הכי שמרניות במאה שערים ועד גני ילדים ברעננה או בכפר סבא.
אבל איך פתאום הגה רבי אלתר את השיר הזה, למה הוא הדביק את המילים הללו דווקא למנגינה הזאת, וכיצד הבריק במוחו הרעיון לתאר את פרעה מתרוצץ ברחובות עם פיג'מה בתיאור הכי עסיסי של יציאת מצרים?
"קודם כל מי שמתבונן בשיריו של אבא יכול לשים לב שהוא תמיד הדביק את המילים למנגינות שביטאו בעיניו דביקות בקב"ה ובתורתו", מספר בנו הרב שלום יכנס. "המנגינות הללו תפסו אצלו הרבה מקום, ולכן כשהוא רצה להדביק איזו מנגינה למילים שחיבר, הן תמיד קפצו ראשונות.
"המנגינה של 'פרעה בפיג'מה' מקורה בשיר החב"די העתיק 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו'. שיר דביקות נפלא, שכששרים אותו על המילים המקוריות אפשר להבין למה אבא כל כך אהב את המנגינה הזאת.
"אגב, מעניין לציין שכשהשיר יצא לאור, היה מישהו שפרסם מכתב באחד העיתונים ובו טענה נגד השיר. "הילדים לומדים שיר של דבקות של 'ברוך הוא אלוקינו… ונתן לנו תורת אמת, ואחר כך הם שומעים את אותה מנגינה על הפיג'מה של פרעה, מה שפוגע להם ביראת שמים", הוא טען.
"שבוע לאחר מכן הגיע מכתב תגובה שכתב מישהו אחר ודווקא כן חיזק את ידיו של אבא, אבל זה היה ברור אז לכולם שמדובר בהדבקת מילים חדשות לשיר ישן ומוכר מאוד.
"בשנים האחרונות, אבא סיפר שהוא קיבל כמה וכמה פניות מאנשים שהיו נורא מזועזעים מזה ש'גנבו' לו את המנגינה, והדביקו על השיר שלו את המילים 'ברוך הוא אלוקינו'…
"נהיה מצב שהגרסה החדשה של השיר הפכה לכך כך מפורסמת, הרבה יותר מהשיר המקורי".
אבל איך בכלל נפל במוחו של רבי אלתר הרעיון לחבר שיר על הפיג'מה של פרעה? לבנו יש סיפור מעניין בנושא.
"אבא היה מחנך בת"ת המסורה, ושם בבוקרו של יום ראשון של פרשת בשלח, ישבו בחדר המלמדים, ואחד מהם, יהודי חסידי, סיפר שבשבת הוא היה אצל הרבי שלו, ובטיש הרבי דיבר ותיאר איך שפרעה רץ ברחובות עם בגדי השינה שלו בחיפוש נואש אחר משה ואהרן. אבא כל כך התלהב מהירידה לפרטים האלו בסיפור יציאת מצרים, והוא החליט שהוא עושה מזה שיר. הוא חיבר את המילים הכי פשוטות שאפשר לחבר, כדי שגם ילד בן שלוש יוכל להתחבר למילים, וכך יצא לדרך "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה".
באחרונה סיפר לי יהודי שמתגורר באזור 'גוש שמונים' בירושלים, שבפסח של שנת תש"פ, כשמשבר הקורונה הגיע לשיאו, היה סיכום כזה בכל תפוצות ישראל, שלפני ליל הסדר, כולם יתפללו במנייני המרפסות, ולאחר מכן ישירו בקול גדול 'מה נשתנה' כאיש אחד בלב אחד, לטובת המבוגרים והקשישים שנשארו באותה שנה לבדם, ולא היו להם ילדים ונכדים שישאלו אותם 'מה נשתנה'.
"בשכונה שלי זה לא הצליח כל כך", הוא מספר, "התחילו לשיר, ואנשים לא שרו ביחד, כל אחד במנגינה אחרת, ובקצב שונה. זה לא עבד…
"זה היה מצב של 'לאחר יאוש', לא כל יוזמה מצליחה. אין מה לעשות. אבל אז, רגע לפני שהכל התפרק, התחלתי לשיר בקול גדול "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה", וראה זה פלא. כמו זרם חשמל עבר בין בנייני השכונה. כולם הצטרפו לשיר, ובמשך שעה ארוכה שרו את השיר הזה, עם המילים הפשוטות כל כך, בשמחה ובערגה, וזה ממש עשה שמחת חג נפלאה לכולם, גם למבוגרים וגם לצעירים, כי היום אין יהודי שלא מכיר את השיר הנפלא הזה, ומתחבר כל כך למילים הפשוטות והאלמותיות הללו".