יעקב א. לוסטיגמן
אחד מבתי הכנסת המפורסמים והגדולים ביותר בעולם, הוא ללא ספק בית מדרשו של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, השוכן כבוד בקריית בעלזא בירושלים, וחופף מהודו על כל השכונות הסמוכות שתושביהם הורגלו זה מכבר למבנה המרשים והמפואר, הנשקף למרחקים עצומים בגלל גודלו העצום והמיקום האסטרטגי עליו הוא שוכן.
ייתכן שישנם בתי כנסת גדולים יותר מזה של בעלזא, אבל אין ספק שזהו בית הכנסת הפעיל ביותר בעולם, בשל העובדה שהמבנה הזה הוא הרבה יותר מבית כנסת – זהו לבה הפועם ושוקק החיים של חסידות בעלזא בארץ ובעולם, והוא משמש כאבן שואבת לתושבי הסביבה כולה, גם כאלו שאינם משתייכים לחצר הקודש בעלזא.
בימים אלו של ערבי פסחים, כשכל יהודי באשר הוא, עוסק בביעור החמץ מביתו מכל רכושו, ביקשנו לשוחח עם מי שמתפעל את בית הכנסת האדיר הזה, ולשאול אותו את השאלה הפשוטה… איך מכינים כזה מבנה עצום ופעיל, לכבוד חג הפסח?
הרב שלמה אינדורסקי, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית המדרש, ניאות לספר על האתגר הגדול עמו הוא מתמודד מדי שנה מחדש, ולספר לנו איך זה עובד.
תוך כדי השיחה מתברר לנו ש'לעשות פסח' בכזה בית כנסת, כולל שלושה פרויקטים מרכזיים. ניקיונות, בדיקת חמץ ואירוח של הקהל העצום המגיע להסתופף בצל הקודש. גם ביום טוב ראשון של חג הפסח בו באים כ-1,800 בחורים בלי עין הרע, לעשות את ליל הסדר יחד עם הרבי, ובעיקר בשביעי של פסח, אז מכפיל מספר האורחים את עצמו פי ארבעה וחמישה, כשהמוני בחורים ואברכים מכל רחבי הארץ והעולם באים לשאוב מלוא חופניים יראת שמים והשפעות טובות, מעשיית החג בצלו של הרבי.
מדובר בתשע נברשות קריסטל כבדות ועדינות מאוד, ומלאכת הניקוי נעשית בזהירות רבה
"פרויקט הניקיונות הוא ללא ספק האתגר הגדול והמשמעותי ביותר", פותח הרב אינדורסקי, "כך זה בכל בית, וכך זה גם בבית המדרש. למעשה מבצע הניקיון הגדול מתחיל בפועל בערך בראש חודש אדר, כשבועיים לפני פורים, ובמהלך השבועיים הללו אנחנו משקיעים בעיקר בניקוי הנברשות היוקרתיות המפארות את היכל בית המדרש הגדול.
"מדובר בתשע נברשות קריסטל כבדות ועדינות מאוד, ומלאכת הניקוי נעשית בזהירות רבה וביסודיות רבה. האמת שאנחנו מנקים אותן פעמיים בשנה. פעם אחת בחודש אלול לקראת ראש השנה, ופעם שניה בחודש אדר לקראת פסח. עם זאת, הניקיון של פסח יותר משמעותי, יותר יסודי ולוקח הרבה יותר זמן.
"לשם כך אנחנו מביאים צוות מיוחד של אנשי מקצוע מהטובים בתחום, הם מביאים איתם ציוד יקר, ועובדים במרץ רב ובזהירות רבה כדי שלא לגרום נזקים לנברשות היקרות הללו.
"למעשה, הבנייה של הבניין נעשתה מלכתחילה בצורה שתאפשר לתחזק אותו בקלות יחסית. הרה"ח ר' שמעון זאב קליין היה זה שבנה את הבניין, וכבר בשלבי התכנון הראשוני הוא חשב על כל הפרטים, כולל על השאלה איך נצליח לנקות את הנברשות הענקיות הללו התלויות בגובה רב כל כך…
"באמצעות המנגנון שמלכתחילה הוכנס בתליית הנברשות, אנחנו מורידים אותן באמצעות שלט רחוק. הן יורדות עד למטה, ועדיין הגובה של הנברשת עצמה הוא רב, ויש צורך בסולמות גבוהים במיוחד כדי להגיע לחלקים העליונים של כל נברשת ונברשת.
"הצוות מתיז חומרי ניקוי, ולאחר מכן מפעיל לחץ אוויר בעזרת קומפרסור, כשמצד אחד אנחנו רוצים לנקות את הנברשת בצורה כי טובה, ומצד שני נזהרים שלא ללכלך את הריהוט היקר של בית הכנסת, ספסלי העץ הכבדים ועוד.
"זה פרויקט שלוקח כשבועיים, והוא מתאפשר רק בגלל שבית המדרש הגדול, אינו פעיל בימות השבוע, אלא רק בשבתות ובימים טובים, כך שהצוות יכול לעבוד במנוחה וציבור באי בית המדרש לא מרגיש בהפרעה בכלל.
"ניקוי הנברשות זה בהחלט פרויקט משמעותי, אבל בכזה בניין ענק עם כאלו יישומים שהוא משמש עבורם, כל כך הרבה בתי כנסת פעילים זה לצד זה, אולמות שמחה, משרדים, מקווה ועוד ועוד, כל אלו צריכים גם תחזוקה שוטפת של מיטב אנשי המקצוע, ועל כך מופקדת חברה מיוחדת בניהולו של הרב ירמי יחזקאל דמן, שעושה עבודת קדוש מקצועית הכוללת תחזוקה שוטפת של כל מעקה וכל אבן בבניין הזה, כשכל זה מתבצע בין לבין, בלי להפריע למתפללים והלומדים, ולשם כך עושים מאמצים ומפעילים חשיבה מחוץ לקופסה שמטרתה לאפשר את זה.
"זה כמובן לא זול בכלל, אבל הבניין הזה הוא הלב הפועם של החסידות, וכל חסיד בעלזא שמקושר למקום רוצה לתת ושמח לתת, והציבור יודע שהכספים מתנהלים באחריות עצומה, תחת פיקוחו של מנהל החשבונות הרב מנשה ברייש, שמקפיד לוודא שכל אגורה הנתרמת לבית המדרש, תמלא את ייעודה ושמצד אחד יהיה בבחינה של 'אין עניות במקום עשירות' כמו שאמרו חז"ל על התחזוקה של בית המקדש, ומצד שני לא יתבזבז כסף חלילה וחס על דברים מיותרים, כי אלו כספי הקדש שההתעסקות בהם צריכה להיעשות מתוך אחריות גדולה.
כותבים בכניסה "גלריה זו נקייה לפסח", ואף אחת לא תכניס חמץ למקום
"השלב השני והמורכב של ההכנות לפסח, מתחיל אחרי פורים, כשאנחנו צריכים לנקות את כל השטיבלך, את כל אוצר הספרים הענק, את כל הגלריות של בית המדרש הגדול… זה מבצע ענק, ובמקביל צריכים להמשיך את הניקיון של בית המדרש הגדול עצמו, כי חוץ מהנברשות יש לנו גם ארון קודש ענק שמכיל למעלה מ-70 ספרי תורה, וכמובן כל הספסלים וכל הריהוט, החלונות, הקירות הרצפה, הכל עובר ניקוי מאוד יסודי, וזה לוקח הרבה מאוד מאמץ, ו מובן מצריך גם העסקה של הרבה מאוד עובדים.
"בשלב הזה כבר יש לנו גם התחככות עם הציבור שמגיע לבית המדרש, אנחנו מנקים את כל הגלריות, אבל חלקן בשימוש גם בשבת הגדול, ממש עד פסח. בדרך כלל אנחנו משאירים ארבע גלריות פעילות, שתיים משמשות כעזרת נשים, ושם הכל יותר ממושמע.. ציבור הנשים יודע לשמור על הניקיון, כותבים בכניסה "גלריה זו נקייה לפסח", ואף אחת לא תכניס חמץ למקום.
"אבל שתי גלריות הן לבחורים ואברכים והתנועה שם גדולה, וזה כבר יותר מורכב, צריכים לבדוק שוב ושוב ולנקות עוד פעם ועוד פעם… את שאר הגלריות אנחנו נועלים ואפילו מחליפים את המנעול, כדי שגם אם למישהו יש מפתח בימות השנה, עכשיו הוא לא יוכל להיכנס והמקום יישאר סגור על מנעול ובריח עד בדיקת חמץ.
"בשטיבלך שבקומה למטה כבר יש יותר אתגרים. קודם כל חדר הקפה פעיל וממשיך להיות פעיל עד מספר ימים לפני פסח. יש שם סנדוויצ'ים ואוכל, ואנשים שהבית שלהם כבר נקי לפסח באים לאכול שם. אנחנו עושים את זה בצורה מסודרת, כדי שאנשים לא יישארו רעבים… זה כמובן מצריך עמידה על המשמר ובדיקות חוזרות ונשנות שלא הגיע חמץ למקומות לא רצויים, אבל זה האתגר שלנו, ואנחנו צריכים לבצע את כל המשימות במקביל בלי שאחת תבוא על חשבון השניה. בימים שלפני פסח, אנחנו סוגרים את חדר הקפה, והפעילות שלו עוברת לחצר, שם יש מעין חדר קפה מיוחד לסוכות, שנמצא בסמוך לסוכה. הוא חוזר להיות פעיל לימים שלפני פסח, בזמן שמנקים את חדר הקפה הגדול, וביום האחרון אנחנו מביאים פועלים שעובדים במרץ רב כדי לנקות גם את חדר הקפה הזמני בחצר, כדי שיוכלו להשתמש בו בשביעי של פסח, כשיש קהל עצום שמגיע וחדר הקפה הרגיל אינו מספיק לכולם".
אנחנו שומעים מהרב אינדורסקי שהניקיון מגיע גם לחלקים אחרים בבניין, כמו המקווה הענק, שכולל שבעה בורות טבילה ו-550 מקומות במלתחה שעובר ניקוי יסודי כשבוע לפני פסח, אולמות השמחה שבהם מתקיימות חתונות, ושוכנים גם הם במבנה הענק, עוברים ניקוי יסודי בימים האחרונים, כי בפסח הם משמשים לאכלוס של האורחים הרבים הבאים לעשות את החג בצלו של הרבי.
בדיקת חמץ המונית
אחרי כל הניקיונות, מגיע ליל בדיקת חמץ, ויש צורך לבדוק בכל החורים והסדקים. כולנו יודעים שבדיקת חמץ יסודית היא אתגר בפני עצמו, גם כשמדובר בבית רגיל בו יש שלושה או ארבעה חדרים.
אבל מה עושים כשמדובר בבניין ענק עם 11 קומות, שמי שלא מכיר אותו יכול לתעות בתוכו במשך שעות אם לא יבקש עזרה מהמקומיים… איך בודקים כזה שטח ענק ואיך מוודאים שלא התפספסה אף פינה שלא נבדקה כדת וכדין?
"החלק הזה אינו בתחום האחריות שלי", מודה הרב אינדורסקי. זה באמת מבצע לא פשוט, ומי שממונה עליו הוא הרב אהרן קלמן פריד, הגבאי של בית המדרש, שמוסר נפש בתחזוקה ובתפעול של המקום, כשלצדו עוזרים לו בניו החשובים, ובראשם בנו בכורו הרב שלמה פריד.
"כמובן שאדם אחד ואפילו משפחה אחת לא יכולים לבדוק לבד את כל השטח הזה, גם אם יעבדו במשך שבוע שלם, ולכן מה שהרב פריד עושה, זה לגייס מתנדבים, עשרות רבות של בחורים מישיבות בעלזא השונות, שבאים לכאן, ומקבלים משימות מוגדרות. יש מפה מסודרת של בית המדרש שמחולק למשבצות משבצות, וכל צמד של שני בחורים מקבלים משבצת אחת שנמצאת תחת אחריותם.
"בליל בדיקת חמץ הם באים כולם לבית המדרש, לאחר שכבר נרשמו מראש והודיעו שהם מתנדבים לעניין הזה. אחרי שהרבי יוצא לשאיבת 'מים שלנו' לקראת אפיית ה'מצות מצווה' של ערב פסח, הוא חוזר לתפילת ערבית, ולאחריה מברך 'על ביעור חמץ' ומוציא ידי חובה את כל הצוות הענק שבודק את בית המדרש על כל אגפיו וחלקיו, וכן את הצוות שבודק בביתו של הרבי עצמו, שזה מבצע לוגיסטי נפרד.
"מיד לאחר מכן מתפזרים הבחורים ברחבי המבנה, כל אחד במשבצת אליה שובץ מלכתחילה, והם מבצעים בדיקה, ולאחריה כל בחור חייב למסור דו"ח מפורט לרב פריד שמנהל ביד רמה את המבצע המורכב הזה, והוא מכין לי דו"ח מסודר ומפורט שמגיע אלי בערך בשעה 3:00 לפנות בוקר, עם עדכון איפה נמצא חמץ, איפה יש חשש להימצאות חמץ, ומה נקי ואין בו שום חשש, ובשעות הבוקר המוקדמות אני מגיע ומפעיל צוות של פועלים שגויסו מבעוד מועד כדי לנקות שוב בכל המקומות שבהם יש חשש חמץ, כדי שהבניין יהיה נקי ומבוער מחמץ עד סוף זמן ביעור חמץ".
אלו הרגעים שבהם חסידי בעלזא מרגישים הכי קרובים אל הרבי אי פעם
כשאנחנו מתחילים לדבר על ה'סדר נאכט' – ליל הסדר הגדול שנערך ב'היכל הטישים' בראשותו של הרבי, ניתן לשמוע את ההתלהבות הניצתת בקולו של הרב אינדורסקי: "תשמע, אני כבר לא אברך צעיר, כבר עברו כמה עשרות שנים מאז החתונה שלי, וכל שנה אני אומר בבית מחדש, הלוואי שהייתי זוכה להיות השנה בליל הסדר אצל הרבי.
"אתה יודע איזו חוויה מרוממת זו? אני חושב שכל חסיד בעלזא יוכל להעיד שההרגשה הזאת של להיות בליל הסדר אצל הרבי מבעלזא, אלו הרגעים שבהם חסידי בעלזא מרגישים הכי קרובים אל הרבי אי פעם. הפנים שלו מאירות, הוא מלטף את הקהל במבט אבהי, כל אחד הוא ממש כמו בן יחיד של הרבי בלילה המיוחד הזה. יש שם 1,800 ילדים יחידים! זה משהו מדהים שאי אפשר לתאר במילים, ואני לא מדבר על עצם העניין של שירה ואמירת ההגדה בקהל כזה אדיר של כל כך הרבה אנשים בלי עין הרע, שזה בפני עצמו דבר מאוד מאוד מיוחד".
למעשה, היכל הטישים של בעלזא מסוגל להכיל הרבה יותר מ-1,800 בני אדם בו זמנית. הוא כולל תשע מערכות של פרנצ'ס ענקיים שכל אחד מהם מכיל כאלף איש בו זמנית, ורבים עומדים בין הפרנצ'ס מאחוריהם ובכל מקום אפשרי.
אבל כשמגיע ליל הסדר המקום נראה שונה לחלוטין. בליל הסדר צריכים לאפשר לכל בחור שמשתתף לשבת בצורה מסודרת, ולכן מספר המשתתפים מוגבל ל-1,800 'בלבד'. "אין לנו ברירה, ובגלל חוסר מקום, בחורים מישיבה קטנה לא מקבלים אישור להשתתף, וכך גם בחורים משיעור א' בישיבה גדולה לא זכאים להשתתף. בשנים האחרונות ב"ה הגענו למצב שיש כזה ריבוי של בחורים שאפילו בחורים משיעור ב' בחלקם לא יכולים להשתתף, כי פשוט אין מקום!", מסביר הרב אינדורסקי.
"בליל הסדר עצמו, כל בחור מביא איתו שלוש מצות שאפה בערב פסח, כמנהגנו שאת ה'כזיתים' של ליל הסדר אוכלים דווקא מ'מצות מצוה' שנאפו בערב יום טוב. בנוסף אנחנו מביאים לכל בחור ערכה עם כל מה שצריך לליל הסדר, גביע, בקבוק מיץ ענבים, חתיכה של כרפס, קופסה קטנה עם מי מלח, קופה עם חרוסת, שני כזיתים של מרור וכו'.
"כך 'ליל הסדר' יכול להתנהל בצורה חלקה, בלי שצריכים להתעכב עד שיחלקו לכולם כרפס או מרור וכדו'.
"באמירת 'מה נשתנה' שואלים כל אחד ואחד מנכדיו של הרבי, וגם בנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א שואל את אביו את ארבעת הקושיות. כשאומרים את ההגדה, הסדר הוא שאחרי כל קטע שאומרים ביחד, הקהל משתתק, והאדמו"ר אומר דבר תורה או איזה הסבר על הקטע שאמרו עכשיו, ולאחר מכן הוא מתחיל את הקטע הבא, וכל הקהל בעקבותיו.
"כשמגיעים ל'שולחן עורך', הציבור עוצר אחרי אכילת ה'כזיתים' וה'כורך', והרבי סועד את הסעודה כמו בכל טיש כשכל הקהל שר שירים ממש כמו סעודת חג רגילה. לאחר מכן הרבי יוצא להפסקה ואז הבחורים יורדים מהפרנצ'ס ועוברים לאולמות השמחה שלנו, שם יש להם סעודה ערוכה, עם בשר ודגים וכל מטעמי החג, ולאחר מכן הם שבים לפרנצ'ס, והרבי חוזר לאכילת אפיקומן והמשך ה'סדר'.
"ליל הסדר נמשך שעות ארוכות מטבע הדברים, לפעמים עד השעה 3:00 לפנות בוקר, ולפעמים אפילו עד שעה מאוחרת יותר. אבל כל אחד ואחד מהבחורים שהשתתפו בו לא ישכח אותו כל ימי חייו. עד היום אני עורך את לילה סדר בביתי שלי, ומנסה להיאחז במה שלמדתי מה'רב' איך הוא עורך את ליל הסדר, באיזו שמחה של מצווה הוא ניגש לקיים את מצוות הלילה הגדול הזה… וכך כל חסיד בעלזא, אין מי שלא נזכר בערגה בלילות הסדר המיוחדים הללו שבהם זכה להסתופף בצל הרבי".
פעם הגיע הרבי בעצמו לראות איך עובדים במטבח
אבל איך מבשלים כאלו כמויות עצומות, ל-1,800 אורחים, ויתירה מזאת, איך מבשלים כמויות גדולות פי ארבעה וחמישה לאורחים הרבים שבאים בשביעי של פסח?
"זה מבצע לא קל, אבל הקהל הזה לא נולד ביום אחד, הגידול הטבעי מתקדם כל שנה, כך שככל שעברו השנים למדנו איך להתייעל ולהשתפר, איך להגדיל את הקצב ולהגדיל את הכמויות.
"בעיקרון, נוהגים אצלנו בבעלזא כמו שנוהגים בקהילות קדושות רבות אחרות, שבחג הפסח לא מתארחים אצל אחרים. מאחר ובפסח יש בכל משפחה ומשפחה מנהגים אחרים וחומרות אחרות, נהגו שכל אחד אוכל בביתו ולא אוכלים אצל אחרים, אפילו אם הם מחמירים יותר גדולים. 'ממישט זיך נישט'.
"אבל מה עושים כשבאים לרבי? כמובן שזה שונה ואצל כל החסידים נהגו להקל בזה כשאין ברירה אחרת, ויש כאלו שאפילו לכתחילה נוהגים שכשבאים לרבי אוכלים 'מה שיש' בלי להחמיר בעניין הזה, כי סומכים על הרבי ועל האנשים שלו שהאוכל המוגש על שולחנו כשר ומהודר לכל הדעות ולכל השיטות.
"עם זאת, יש גם פיתרון נוסף, שכל אחד ואחד מהאורחים משתדל לעזור גם בבישולים ובהכנות לחג, כך שנוצר מצב שהוא לא אורח, הוא נמצא פה, זה המקום שלו הוא השתתף בבישולים.
"ולכן, הרבה מאוד בחורים רציניים ויראי שמים מבקשים ומתחננים שייתנו להם להתנדב במטבח בהכנות לפסח. זה יוצא בבין הזמנים, כך שהבחורים יכולים לעזור, ואנחנו מנהלים הרשמה מראש ויש תורנות מסודרת כל בחור מקבל תפקיד, יש ארבעים או חמישים בחורים שמטגנים חביתיות, חמישים בחורים אחרים מקלפים תפוחי אדמה, יש בחורים שתפקידם לנקות את הדגים ולחתוך אותם, יש בחורים שמפרקים עופות וכן על זה הדרך. המטבח גדול מאוד ב"ה ויכול להכיל מאות מתנדבים בעת בעונה אחת, עם משטחי עבודה ענקיים וציוד שמתאים לבישול ואפייה בכאלו כמויות, ויש טבח שמנצח על כל המלאכה, מחלק פקודות, מתבל את המאכלים, וכך העסק הזה עובד בהצלחה מרובה.
"אחרי החג, מתחילים מיד להתארגן לקראת 'שביעי של פסח', באותה המתכונת, יש מתנדבים רבים, בחורים שבאים לעזור ולסייע, כל אחד עובד בסך הכל כמה שעות בודדות בכל התקופה, חלקם אפילו פחות, אבל בכוחות משותפים אנחנו מבצעים את כל המבצע הלוגיסטי הזה.
"אגב, פעם הגיע הרבי בעצמו לראות איך עובדים במטבח, הוא לקח מקלף וקילף בעצמו תפוח אדמה, וזה גם נתן לבחורים סוג של דחיפה ומראה להם שלעזור לבשל את סעודות החג זאת זכות גדולה, גם בחגים בבית המדרש, וכמובן גם בבית בערבי שבתות ובערבי חגים, כשאבא ואמא זקוקים לעזרה, על אחת כמה וכמה שזה מצוה כפולה ומכופלת".
במקביל יש צוות ענק של בחורים שפורסים מזרנים בכיתות של תלמוד התורה, ומצפים כל מזרן עם סדין, מניחים כרית ושמיכה, כדי שהבחורים יוכלו ללון שם בליל החג. בשביעי של פסח שמים מזרנים גם באזורים נוספים, שם ישנים בעיקר האברכים.
יש צוות גדול של בחורים שמכינים את הערכות של ליל הסדר כדי שלכל בחור יהיה כל מה שצריך כדי לקיים את מצוות החג, וכן על זה הדרך, העבודה כולה מתבצעת על ידי אנשים רבים שעובדים בסנכרון מלא, חלק מהמלאכות נעשות בידי מתנדבים וחלקם בידי פועלים המקבלים את שכרם משלם…
"רק ההוצאות של הניקיון לבד, עלו לנו בשנה שעברה קרוב ל-600 אלף שקל, וזה בעיקר על תשלום לפועלים הרבים שעובדים פה במשך שבועות ארוכים, ומנקים כל רהיט וכל מרצפת", מספר הרב אינדורסקי.
כשמתקרב ליל התקדש החג, בשעה שלפני השקיעה, כבר מתייצב הרב אינדורסקי על משמערתו בחדר הבקרה שלו, שממנו הוא צופה על הנעשה בכל רחבי הבניין הענק באמצעות רשת של מצלמות אבטחה המותקנות ברחבי הבניין.
עכשיו מגיע השלב שבו הוא מקבל את הפיקדונות של חפצי ה'מוקצה' להשגחה. לשם כך יש לו שתי עגלות גדולות עם מגירות מכל צדדיהן, וכל מגירה מחולקת לתאים, כשכל תא ממוספר. בסך הכל 800 תאים.
בכל תא מונח לו כרטיס ועליו מספר התא, כדי שהבחור או האברך ששם את החפץ. לפיקדון, יוכל להגיש במוצאי החג את הכרטיס והרב אינדורסקי יושיט לו את הפיקדון מהתא הספציפי.
"העירו לנו שהחזקת כרטיס כזה בשבת ובחג עלולה להיות בעייתית בפני עצמה, כי זה מוקצה מאחר ואין לו שימוש נוסף מלבד העובדה שאפשר לקבל באמצעותו בחזרה את הכסף או את חפצי המוקצה", מספר הרב אינדורסקי, "ולכן הציע אחד מרבני הקהילה שנכתוב איזה פסוק או מאמר מוסר על הכרטיסים בנוסף למספר המופיע עליהם, וכך יהי מותר להחזיק אותם בשבת. ואכן כתבתנו לפי עצתו על כל כרטיס את מאמר החכם "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו"…
החלק הקשה ביותר
לסיום שאלנו אותו מה החלק הכי קשה בהכנתו של בית המדרש הגדול לפסח, והרב אינדורסקי השיב לנו כשבת שחוק עולה על פניו: "הכי קשה זה שאנחנו מנקים ומנקים, ויודעים בוודאות שבקרוב מאוד כבר שוב יהיה פה מלוכלך… אבל אני לא מתלונן, אני מתפלל ומייחל שתמיד יהיו יהודים רבים שיבואו לכאן להתפלל וללמוד, וגם לשתות קפה ולאכול סנדוויץ, וכן, המקום יתלכלך ואנחנו ננקה שוב ושוב ושוב, כי זהו התפקיד שלנו".