מאת: אלעזר גולדברג
חומרות מיוחדות במינן נהגו ב'ירושלים של מעלה', בקהילות הפרושים והחסידים כאחד. כך נהג גם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בכל שנות חייו והיה ער לכל ענייני ההידור בקרב ביתו. על אותן הנהגות מיוחדות שהוד קדומים חופף אותן, סיפר נכדו חביבו הרה"ג רבי אריה אלישיב שליט"א.
בפסח צריך להקפיד על הכשרות המהודרת ביותר!
היה זה באחת השנים בערב חג הפסח, בשעת צהריים מוקדמת קם מרן מכסא הלימוד ונכנס אל המטבח, שם פתח את ארון המוצרים והחל לבדוק מוצר אחר מוצר. אף אחד מלבדי לא היה בבית, מספר ר' אריה, וראיתי שמרן בודק בכל מוצר שיש לו כשרות מהודרת לפסח והנה הגיע אל אחד מהמוצרים שהכשרות לפסח לא הייתה בהכשר של שאר המוצרים… ראיתי שעל פניו פושטת הבעה של מורת רוח והתעניינתי מדוע אינו מרוצה. מרן הביט בי ואמר משפט שכל כך אופייני להנהגותיו הקדושות בפסח כל חייו: בפסח צריך להקפיד לרכוש את המוצרים עם ההכשרים המהודרים ביותר ואין להקל בדבר!
מאחר שהייתה זו שעה מוקדמת וכמה מהחנויות בשכונת מאה שערים היו פתוחות עדיין, הזדרזתי ללכת ולקנות את אותו מוצר נצרך עם ההכשר המהודר יותר לפסח.
שמא יכנסו מעט מים רגילים לפה…
ר' אריה אלישיב מוסיף ומספר על הנהגה נוספת שסבו מרן הגרי"ש הקפיד עליה בהכנה לפסח ואף הוסיף על כך עוד חומרה משלו.
מנהגו של הרב היה להכין בערב פסח דוד גדול של מים כדי שישמש אותו כל ימי החג לשתיה, לבישול ולשטיפת כלי האוכל, מחשש שבמים הזורמים בברזים עלול להתערב חמץ וכאשר התערובת נעשית בפסח החמץ אינו מתבטל אפילו באלף.
גם המים שהכין מרן בכל ערב לנטילת ידיים בבוקר נלקחו מהדוד שהוכן לפסח. פעם שאלתי אותו מה הסיבה שנוהג כך, הרי כל ההידור של המים המוכנים מערב החג הוא מחשש אכילת חמץ והמים הללו הרי אינם מיועדים לשתיה. מרן הביט בי והשיב בפשטות: לפעמים אני נצרך בלילה לברך 'אשר יצר' ואני נוהג לנקות את הפה לפני שאני מברך כדי לברך עם פה נקי, לכן אני חושש שאשטוף את פי מהמים המוכנים לנטילה בסמוך למיטה וכך לא אקיים את ההידור של מים המוכנים מערב החג…