"אני כבר לא אברך צעיר, כבר עברו כמה עשרות שנים מאז החתונה שלי, וכל שנה אני אומר בבית מחדש, הלוואי שהייתי זוכה להיות השנה בליל הסדר אצל הרבי."

אחד מבתי הכנסת המפורסמים והגדולים ביותר בעולם, הוא ללא ספק בית מדרשו של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, השוכן כבוד בקריית בעלזא בירושלים, וחופף מהודו על כל השכונות הסמוכות שתושביהם הורגלו זה מכבר למבנה המרשים והמפואר, הנשקף למרחקים עצומים בגלל גודלו העצום והמיקום האסטרטגי עליו הוא שוכן.

ייתכן שישנם בתי כנסת גדולים יותר מזה של בעלזא, אבל אין ספק שזהו בית הכנסת הפעיל ביותר בעולם, בשל העובדה שהמבנה הזה הוא הרבה יותר מבית כנסת – זהו לבה הפועם ושוקק החיים של חסידות בעלזא בארץ ובעולם, והוא משמש כאבן שואבת לתושבי הסביבה כולה, גם כאלו שאינם משתייכים לחצר הקודש בעלזא.

בימים אלו של ערבי פסחים, כשכל יהודי באשר הוא, עוסק בביעור החמץ מביתו מכל רכושו, ביקשנו לשוחח עם מי שמתפעל את בית הכנסת האדיר הזה, ולשאול אותו את השאלה הפשוטה… איך מכינים כזה מבנה עצום ופעיל, לכבוד חג הפסח?

הרב שלמה אינדורסקי, המנהל האדמיניסטרטיבי של בית המדרש, ניאות לספר על האתגר הגדול עמו הוא מתמודד מדי שנה מחדש, ולספר לנו איך זה עובד.

תוך כדי השיחה מתברר לנו ש'לעשות פסח' בכזה בית כנסת, כולל שלושה פרויקטים מרכזיים. ניקיונות, בדיקת חמץ ואירוח של הקהל העצום המגיע להסתופף בצל הקודש. גם ביום טוב ראשון של חג הפסח בו באים כ-1,800 בחורים בלי עין הרע, לעשות את ליל הסדר יחד עם הרבי, ובעיקר בשביעי של פסח, אז מכפיל מספר האורחים את עצמו פי ארבעה וחמישה, כשהמוני בחורים ואברכים מכל רחבי הארץ והעולם באים לשאוב מלוא חופניים יראת שמים והשפעות טובות, מעשיית החג בצלו של הרבי.

אלו הרגעים שבהם חסידי בעלזא מרגישים הכי קרובים אל הרבי אי פעם

כשאנחנו מתחילים לדבר על ה'סדר נאכט' – ליל הסדר הגדול שנערך ב'היכל הטישים' בראשותו של הרבי, ניתן לשמוע את ההתלהבות הניצתת בקולו של הרב אינדורסקי: "תשמע, אני כבר לא אברך צעיר, כבר עברו כמה עשרות שנים מאז החתונה שלי, וכל שנה אני אומר בבית מחדש, הלוואי שהייתי זוכה להיות השנה בליל הסדר אצל הרבי.

"אתה יודע איזו חוויה מרוממת זו? אני חושב שכל חסיד בעלזא יוכל להעיד שההרגשה הזאת של להיות בליל הסדר אצל הרבי מבעלזא, אלו הרגעים שבהם חסידי בעלזא מרגישים הכי קרובים אל הרבי אי פעם. הפנים שלו מאירות, הוא מלטף את הקהל במבט אבהי, כל אחד הוא ממש כמו בן יחיד של הרבי בלילה המיוחד הזה. יש שם 1,800 ילדים יחידים! זה משהו מדהים שאי אפשר לתאר במילים, ואני לא מדבר על עצם העניין של שירה ואמירת ההגדה בקהל כזה אדיר של כל כך הרבה אנשים בלי עין הרע, שזה בפני עצמו דבר מאוד מאוד מיוחד".

למעשה, היכל הטישים של בעלזא מסוגל להכיל הרבה יותר מ-1,800 בני אדם בו זמנית. הוא כולל תשע מערכות של פרנצ'ס ענקיים שכל אחד מהם מכיל כאלף איש בו זמנית, ורבים עומדים בין הפרנצ'ס מאחוריהם ובכל מקום אפשרי.

אבל כשמגיע ליל הסדר המקום נראה שונה לחלוטין. בליל הסדר צריכים לאפשר לכל בחור שמשתתף לשבת בצורה מסודרת, ולכן מספר המשתתפים מוגבל ל-1,800 'בלבד'. "אין לנו ברירה, ובגלל חוסר מקום, בחורים מישיבה קטנה לא מקבלים אישור להשתתף, וכך גם בחורים משיעור א' בישיבה גדולה לא זכאים להשתתף. בשנים האחרונות ב"ה הגענו למצב שיש כזה ריבוי של בחורים שאפילו בחורים משיעור ב' בחלקם לא יכולים להשתתף, כי פשוט אין מקום!", מסביר הרב אינדורסקי.

"בליל הסדר עצמו, כל בחור מביא איתו שלוש מצות שאפה בערב פסח, כמנהגנו שאת ה'כזיתים' של ליל הסדר אוכלים דווקא מ'מצות מצוה' שנאפו בערב יום טוב. בנוסף אנחנו מביאים לכל בחור ערכה עם כל מה שצריך לליל הסדר, גביע, בקבוק מיץ ענבים, חתיכה של כרפס, קופסה קטנה עם מי מלח, קופה עם חרוסת, שני כזיתים של מרור וכו'.

"כך 'ליל הסדר' יכול להתנהל בצורה חלקה, בלי שצריכים להתעכב עד שיחלקו לכולם כרפס או מרור וכדו'.

"באמירת 'מה נשתנה' שואלים כל אחד ואחד מנכדיו של הרבי, וגם בנו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א שואל את אביו את ארבעת הקושיות. כשאומרים את ההגדה, הסדר הוא שאחרי כל קטע שאומרים ביחד, הקהל משתתק, והאדמו"ר אומר דבר תורה או איזה הסבר על הקטע שאמרו עכשיו, ולאחר מכן הוא מתחיל את הקטע הבא, וכל הקהל בעקבותיו.

"כשמגיעים ל'שולחן עורך', הציבור עוצר אחרי אכילת ה'כזיתים' וה'כורך', והרבי סועד את הסעודה כמו בכל טיש כשכל הקהל שר שירים ממש כמו סעודת חג רגילה. לאחר מכן הרבי יוצא להפסקה ואז הבחורים יורדים מהפרנצ'ס ועוברים לאולמות השמחה שלנו, שם יש להם סעודה ערוכה, עם בשר ודגים וכל מטעמי החג, ולאחר מכן הם שבים לפרנצ'ס, והרבי חוזר לאכילת אפיקומן והמשך ה'סדר'.

"ליל הסדר נמשך שעות ארוכות מטבע הדברים, לפעמים עד השעה 3:00 לפנות בוקר, ולפעמים אפילו עד שעה מאוחרת יותר. אבל כל אחד ואחד מהבחורים שהשתתפו בו לא ישכח אותו כל ימי חייו. עד היום אני עורך את לילה סדר בביתי שלי, ומנסה להיאחז במה שלמדתי מה'רב' איך הוא עורך את ליל הסדר, באיזו שמחה של מצווה הוא ניגש לקיים את מצוות הלילה הגדול הזה… וכך כל חסיד בעלזא, אין מי שלא נזכר בערגה בלילות הסדר המיוחדים הללו שבהם זכה להסתופף בצל הרבי".

(קטעים מתוך כתבה נרחבת ב'לקראת שבת' )