הרב משה גיאר האחראי על המוקד ב'קרית מלאכי', על אהבת התורה בזכות הלימוד ב'דף היומי בהלכה'
אלעזר גולדברג
בעיר הדרומית 'קרית מלאכי', עיר שקטה אך עם עוצמה תורנית חבויה, פורחות מספר קהילות תורניות ועם ישיבה גדולה המקרינה על כל הסביבה. גם בעיר זו פועל מוקד מבחנים פעיל מזה מספר שנים ועשרות אברכים ובחורים נבחנים בו בקביעות, בעיקר במבחני ההלכה. מי שמנצח על הפעילות הברוכה, הוא האברך החשוב הרב משה גיאר שליט"א. בשיחה מרתקת שקיימנו איתו הוא משתף על הנסיונות שעבר בדרכו להקמת המוקד ועד ההצלחה בימים אלה ועל החיבור הגדול שהוא חש ללימוד ושינון ה'משנה ברורה', מה שגורם לו לשדל ולצרף כל העת עוד ועוד לומדים ונבחנים.
וכך הוא מספר:
"לפני מספר שנים, כאשר הייתי אברך צעיר כחצי שנה לאחר נישואיי, החלו ללמוד 'משנה ברורה' במסלול הקודם של 'דף היומי בהלכה'. היו אלה ימי 'בין הזמנים' ובאחד הימים הלכתי ללמוד בהיכל הישיבה הגדולה בעיר וכאשר למדתי שם, הגיע אלי אחד מחבריי והציע לי ללמוד איתו 'משנה ברורה' בחברותא. אני זוכר שלמדנו אז סימן ד' ומאותה שעת לימוד משותף נשביתי בקסם של לימוד דף יומי בהלכה והחלטתי להפוך את אותה 'חברותא' לקבועה מדי יום ביומו בשעות הצהריים. ואכן הלימוד המשותף הזה שרד לאורך שנים, גם בזמנים של טרדות שונות, כגון כאשר חתמנו על חוזה לרכישת דירה, לאחר החתימה רצה המוכר להרים כוסית "לחיים", אך כשראיתי שהשעה מתאחרת קמתי והלכתי אל החברותא בבית המדרש והשארתי את המוכר ועורך הדין לשתות יחד… מהרגע שהתחלתי ועד היום אני מרגיש חיבור גדול ל'משנה ברורה' ובכל פעם שאני מסיים ללמוד כרך שלם, אני עורך מסיבת סיום מפוארת עם בני ביתי ועם ידידיי הלומדים איתי ב'כולל'.
בתחילה, כאשר הצטרפתי למסלול הלימוד והמבחנים ב'דרשו', לא הייתי אחראי מוקד. היה אצלנו בעיר מוקד שנבחנו בו כעשרה אברכים אך זה הלך והתמעט, עד שבתקופת הקורונה כבר נותרתי רק אני הנבחן היחיד במוקד כשאת המבחן אני מקבל במייל ושולח את התשובות באותה הדרך… עם סיום תקופת הסגרים, הציע לי האחראי במקום לקחת על עצמי את ניהול המוקד והפעלתו מחדש ומיד השבתי בחיוב. התחלתי לפעול להחייאת המוקד הקדוש ולאט לאט המקום החל להצליח ולפרוח, עודדתי כל בחור שבא ללמוד בעיר וכל תושב שומר מצוות שהגיע להתגורר במקום להצטרף להצלחה ורבים נענו לכך והחלו ללמוד ולהיבחן. כיום כבר נבחנים בקביעות כ-40 בני תורה! "
מי הם הנבחנים, לאילו קהילות הם משתייכים ובאילו מסלולים נבחנים?
הקהילה המרכזית אליה אני משתייך היא קהילה ליטאית, אולם המוקד פתוח ומזמין כל בן תורה באשר הוא ובאמת במוקד נבחנים מכל המגזרים והקהילות. המוקד מתחלק לשתי קבוצות: קבוצת האברכים הנבחנים ביום שישי וקבוצת הבחורים שנבחנים ביום חמישי בערב כדי לא לפגוע בסדרי הישיבה בערב שבת ובחור שלא הספיק עושה את המבחן עם האברכים ביום שישי.
אני עצמי לא האמנתי שאצליח לסיים את כל הספר בידיעה ברורה
רוב הנבחנים משתתפים במסלול "דף היומי בהלכה". הסיבה שאני כל כך משתדל למען המסלול של 'דף היומי בהלכה' היא שהוא לימוד לא קשה ולא דורש זמן ארוך. כל אחד באשר הוא, גם אם שוקד על תלמודו יומם ולילה, יכול לפנות מעט זמן עבור לימוד יומי יסודי של ה'משנה ברורה' ולהצליח בבחינות! אני עצמי לא האמנתי שאצליח לסיים את כל הספר בידיעה ברורה, אך הקביעות יום יום ללא הפסק והבחינות הקבועות גם בזמנים בהם הייתי רחוק מהעיר והייתי צריך לעשות את המבחן במקומות נידחים, כל אלו הביאו אותי לבסוף לסיים את כל ששת חלקי ה'משנה ברורה' בהרגשת סיפוק עילאית!
לאחרונה נפתח בכולל בו אני לומד 'חבורת ברכות' בה לומדים עמוד יומי על פי המסלול החדש שנפתח ב'דרשו'. מספר אברכים רציניים הצטרפו למסלול זה.
לא היה ספר שהתחברתי אליו במהלך חיי כמו הספר הזה
מה הדבר שגורם לך להתמסר כל כך להצלחת המוקד ולדאוג שעוד ועוד יצטרפו למבחני 'דרשו'?
החיבור האישי שלי הוא שדוחף אותי להתמסר לזה בכל נימי נפשי. כשהתחלתי ללמוד 'משנה ברורה' כל כך התחברתי לספר, הרגשתי שבכל הלכה אפשר למצוא 'לומדעס' וטעם. לא היה ספר שהתחברתי אליו במהלך חיי כמו הספר הזה, עד כדי כך שאפילו כאשר נסעתי עם בני המשפחה לנופש, ספר ה'משנה ברורה' לא מש מידי וגם באלבום התמונות בביתי יש הנצחה לכך…
גם בהלכות שרבים מתקשים כגון הלכות תפילין, אני לא ויתרתי ולמדתי ודקדקתי בכל הלכה ואני מרגיש שהיום אני אדם שונה לגמרי ממה שהייתי לפני כן, מבין טוב יותר כל סיטואציה הלכתית, יודע איך לנתח את המציאות ולפסוק את ההלכה על פי ה'משנה ברורה'. אדם שלומד באופן זה, כאשר הוא נצרך לרכוש תפילין לבנו, הוא יודע מה לברר ולבדוק טרם הקניה, במה יש להדר ולהקפיד ולא כמו אלה שרוכשים תפילין בלי ידיעה, משלמים וקונים…
אהבת התורה שקיבלתי בזכות הלימוד הזה, הביאה אותי להשתדל שגם אחרים יקבלו את הטעם הטוב והמתוק הזה ואני לא מוותר לאף אחד, אלא משתדל לדבר עם כל אחד ולשתף אותו בחוויה שלי ורבים אכן מצטרפים, בתחילה בחשש, אולם לאחר מכן כשמתרגלים עושים זאת בקביעות ובשמחה גדולה. הזדמנתי פעם לאירוסין בהם החתן לא היה שייך למגזר החרדי וראיתי שחמיו לעתיד הביא לו מתנה את סט ה'משנה ברורה'. ניגשתי לחתן ואמרתי לו: דע לך שספר זה הוא המתנה החשובה ביותר שתוכל לקבל, הוא ילווה אותך יום יום בכל דבר שתרצה לברר בהלכה ואם תקבע בו לימוד יומי עם בחינות תרוויח מכך מאוד!
אספר סיפור אישי על עצמי
לסיום, אספר סיפור אישי על עצמי. לפני תקופה משפחתי עברה סיפור כואב מאוד, וגם באותו זמן מורכב לא ויתרתי והלכתי להיבחן ולנהל את המוקד. כל זאת אני זוקף לזכות רעייתי שתחיה וכל בני הבית שדוחפים אותי תמיד להמשיך להתמיד ולפעול למען הצלחת המוקד. אני זוכר שבמסיבה המפוארת שערכו ב'דרשו' לכבוד סיום המסלול של 'דף היומי בהלכה', השתתפנו אני ורעייתי ובדרך חזרה מהמסיבה אשתי אמרה לי בהתרגשות גדולה: אני מסתכלת אחורה לכל השנים מאז נישואינו עד עכשיו ואני מרגישה שזה הדבר הכי חשוב שעשינו בחיים! המעמד הכניס בנו ובכל המשתתפים כזו אהבת תורה עוצמתית שמי שלא סיים ולא היה שם לא יבין זאת!