"זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ז, לז)
חז"ל דורשים על פסוק זה (מנחות קי ע"א): "כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".
רבי מאיר אריק זצ"ל, מחבר הספר "טל תורה" ושו"ת "אמרי יושר", היה גאון אדיר שחי בפולין לפני השואה. הוא שאל שאלה אחת הרבה גדולי ישראל, ואף אחד מהם לא השיב לו תשובה שסיברה את אוזנו. פעם אחת הוא פגש את ה"אמרי אמת" מגור זצ"ל ושאל אף אותו את השאלה. כדרכו בקודש, השיב ה"אמרי אמת" תשובה קצרה, אך היתה זו הברקה שרבי מאיר היה ממש אחוז התפעלות ממנה.
מה היתה השאלה?
מובא בגמרא (יומא עא ע"א): "הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין" כלומר, כיום שאין מזבח ואין נסכים, מי שרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין.
"יין" רומז לדבר משובח, ואם כן כאשר הגמרא אומרת "ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין", הכוונה היא שיתמוך בתלמידי חכמים ויספק את צרכיהם.
מדוע התורה צריכה לכתוב שהרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין? הרי היה אפשר למצוא עצה פשוטה הרבה יותר, שילמד פרשת נסכים, כפי שאמרו שכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם!
הוא הציע את השאלה בפני גאונים רבים, אך תשובותיהם לא התקבלו על לבו. יום אחד הוא פגש את הרבי מגור ושאל אותו את השאלה, וה"אמרי אמת" השיב לו ביידיש במהירות: "זה לא כתוב במפורש!"
רבי מאיר התפעל מאד, וכשנפרד מה"אמרי אמת" אמר לתלמיד שליווה אותו: "הרבי מגור השיב תשובה כה פשוטה וכה נכונה! הרי כל הדרשה שהעוסק בפרשיות הקרבנות נחשב לו כאילו הקריב, נלמד מן הפסוק "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים", ובפסוק זה לא נזכרו נסכים. לפיכך, לא שייך לקיים בזמן הזה את מצות ניסוך היין אלא רק על ידי מילוי גרונם של תלמידי חכמים יין!"
ובפעם אחרת השיב ה"אמרי אמת" על כך תשובה נוספת: בשאר הקרבנות כתוב בגמרא שהעוסק בפרשת הקרבנות "כאילו הקריב" את הקרבן, אך בנסכים כתוב "הרוצה לנסך יין על גבי המזבח", ומשמע שניתן כך לקיים גם היום הקרבת נסכים, ולכן לא יוצאים ידי חובה בקריאת פרשת הנסכים.
עוד הוסיף ה"אמרי אמת" ותירץ: העצה של עיסוק בתורת הקרבן כתחליף להקרבתו שייכת רק באדם שיודע ללמוד, אך פעם היו עמי ארצות שלא ידעו ללמוד, ולכן השאירו חכמים קרבן אחד שגם מי שאינו יודע ללמוד יכול להקריבו לאחר החורבן, באופן שימלא את גרונם של תלמידי חכמים יין.
(רבי אריה יודלביץ' שליט"א– נאה דורש ויקרא)