הדבר הראשון שאני מרגיש בלימוד של 'העמוד היומי', שזה נשאר בראש, זוכרים את הנושאים את הסוגיות, והסיבה לכך היא שמכיון שזה לימוד עקבי ורצוף, אז יש אפשרות לזכור את הדברים כי יש יותר זמן לשבת על העמוד. זאת אומרת שעצם ההשקעה בלימוד, מבחינת הזמן הוא אותו זמן אבל כאשר הלימוד הוא יותר איכותי ומושקע, ובעיקר בגלל כמות החומר היומית שהיא ברת השגה, אז החומר נשאר בראש בסייעתא דשמיא.
גם המבחנים הם דבר שמאד מועיל לסיפוק ולהצלחה של לימוד הסוגיות והעמוד דבר יום ביומו, זה גם מדרבן וגם 'מחייב' להשקיע ולחזור.
וכאשר אדם מקבל על עצמו סדר לימוד קבוע, גם אם זה מעבר לסדרי וזמני הלימוד שלו, ולכאורה זה היה אמור להיות קשה יותר מבחינת זה שהלא לכל אחד יש את המחויבויות שיש לו לבית וכו', ואם אדם לוקח על עצמו תוספת לימוד מעבר לשעות הכולל או לשעות הלימוד הקבועות שלו, זה היה צריך להיות על חשבון הבית וגם הלימוד בזמן זה היה קשה יותר מבחינת ההבנה והעמקות שיכול להקדיש לכך, אך רואים ממש להיפך, רואים סייעתא שמיא מיוחדת להצליח ולעמוד בקבלה שקיבל על עצמו.
כשלמדתי אצל ראש ישיבת אור אלחנן הגאון רבי משה חדש זצ"ל הוא היה אומר וורט בשם אבא שלו המשגיח הגה"צ רבי מאיר חדש זצ"ל על הפסוק בפרשת יתרו "ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט ה) ומפרש שם רש"י: ועתה – אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות. והוא היה מקשה מה השייכות בין הדברים, בין לשמוע לקול ה' להתחלות? וביאר המשגיח שעיקר הקושי הוא בזמן הקבלה, היצר הרע לא נותן לו לקבל, הוא מפחד שנקבל קבלות טובות, אבל אחרי שקיבל אז זה כבר יותר קל וכמובן שרואים סייעתא דשמיא מרובה והבא לטהר מסייעין לו.