מאת: מענדי
כבר הרבה זמן שנוות ביתי מבקשת ממני לדאוג לתיקון החשמל בסלון, אבל מנהג גוברין יהודאין דפה, מה שאפשר לדחות למחר דוחים למחרתיים, וכיוון שנדחה נדחה וככה זה נראה…
האמת שאני מגיע רחוק עם הגישה הזו… הבטחתי לה ש'עד שבת זה מסודר' רק לא ציינתי איזה שבת… אבל עוד מעט פסח ואני צריך להראות שאני גם עושה משהו בבית, ולא רק יושב על הספה כמו 'מחותן'… אז אזרתי כגבר חלצי וקפצתי למים העמוקים. פתחתי בהחלטיות את אחד מעלוני הפרסום, ראיתי מודעה עם הכיתוב 'עבודה עברית – לא בשבת' והזמנתי חשמלאי.
הגיע יהודי בשם קובי, שכל הזמן קורא לי כבוד הרב, ולפני שמתחיל לעבוד שם יד על הראש ואומר "בשם השם נעשה ונצליח". הוא תיקן בזריזות את התקלה.
אמרתי לו "אם אתה כבר פה, יש לי עוד איזה תקלה… יש לי כמה מנורות לד מיוחדות כאלו שקניתי פעם, ומהרגע הראשון הן לא עבדו כמו שצריך, ניסיתי כמה פעמים לתקן ללא הצלחה, אולי אתה תצליח".
"אתה מכיר את זה?" התבדחתי עם קובי "זה כמו הארון הזה של המיקרוגל שמתרומם כלפי מעלה, שנשבר כשהמתקינים עדיין במדרגות… ומאז בקביעות אני מחזיק את זה עם המצח כי ביד אחת אני צריך לפתוח את המיקרוגל וביד השנייה להחזיק צלחת רותחת…
"בטח בטח, בא נראה" ענה קובי, ואני מסופק אם הוא הבין את ההלצה שלי על המיקרוגל… בכל אופן קובי מיד המשיך: "אולי מהשמים שלחו את קובי שיהיה שליח טוב בשביל כבוד הרב לתקן את המנורות האלו לכבוד שבת קודש, לך תדע אולי קובי יהיה השליח מהשמים" אמר, ואף כפל את דיבורו.
בדק פה, בדק שם, ופסק משהו על ה'שנאי' של המנורה שלא מתאים לסוג הזה של הלד – "כמה דקות קובי ירד לרכב, יביא 'שנאי' חדש, והכל יבוא על מקומו בשלום".
חיבר קובי 'שנאי' חדש, אך האור עדיין סירב להידלק, ניסה בכה ובכה ולא הלך… אך לא אחד כמו קובי ירים ידיים, באומרו נחרצות: רבינו אמר "אין ייאוש בעולם כלל". עד שלבסוף גילה קובי את התקלה שזה בסך הכל חוט שרוף שלא נראה ככה מבחוץ, והנה: "ויהי אור!".
שמחה נוות ביתי, וממילא שמחתי גם אני, והחמאתי לקובי על חריצותו ועל כך שיש לו 'ראש בין הכתפיים' ומה שאף אחד אחר לא הצליח, קובי הצליח.
"לא לא לא" מחה קובי נמרצות, "תקשיב כבוד הרב, ותקשיב לי טוב. זה לא נכון מה שאתה אומר כבוד הרב, למה אם הייתי מצליח לתקן את המנורה בגלל שלקובי יש ראש על הכתפיים, אז מראש לא הייתי חושב שהתקלה זה בשנאי, אתה מבין אותי כבוד הרב, למה אני חשבתי בהתחלה על משהו אחר לגמרי. ורק אחרי שהבנתי שאני בעצמי לא יכול עם הכוחי ועוצם ידי, כן?! אז רבונו של עולם עזר לי והראה לי שהתקלה זה בחוט השרוף בכלל, אתה מבין כבוד הרב?! זה לא קשור לקובי יש ראש על הכתפיים או אין לו ראש על הכתפיים, זה רק השם יתברך שנמצא בכל מקום גם בחשמל פה בסלון של כבוד הרב, ישתבח שמו לעד", סיים קובי את נאומו הספונטני שהתפתח לכדי מיני-שיעור-כללי למולי ולמול נוות ביתי שמצאנו עצמנו עומדים במרכז הסלון ומהנהנים בראשנו נמרצות ומסכימים לדברי קובי…
"נו, ברוך השם, ברוך השם, אשריך לגמרי, הרב קובי, איזה דיבורים של אמונה, חיזקת אותנו", נעניתי כנגדו, לאחר שהופתעתי לגלות שאין ברו מוכיח על תוכו, וקיבלתי שוב תזכורת לא להסתכל בקנקן, שהרי יש קנקן ישן מלא חדש…
"לא רב ולא נעליים" מחה שוב קובי בקול, 'איזהו חכם המכיר את מקומו', אני קובי! יהודי פשוט שלומד בשבת פרקי אבות, כבוד הרב כבודו במקומו מונח".
אכן כן, בהחלט. מיהרתי להשתתק, שלא איאלץ להקשיב לשיעור כללי נוסף בנושא, וזמני קצר… אך מה שבטוח שאם דיברנו על פרקי אבות קיבלתי היום הבנה חדשה במשנה: "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר. שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם".
וכן איתא שם "בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי…" (אבות ד' ה' )
דברים מאירים!
אנחנו נהנהים לפתוח כל פעם מחדש את היומן המרתק של מענדי!!!
תמשיכו להגיש לעם ישראל פרפראות מתוקים אלו.
תודה רבה!!!