וכבר נהגו צדיקי הדורות להסתכל בציצית בכל הזדמנות, כי זוכים בזה לכל השפע ולהנצל מצרות רבות:
בקב הישר כתב (פמ"ה), וכן קבלה בידי מאנשי מעשה, שאם היו יושבים בטלים מן המצוות, היו ממשמשים בציציות ומסתכלים בהם, כי ההסתכלות בציצית ענין גדול ותקומה אל השכינה בגלות וכו', ומכוונים שתי פעמים 'עין' עם תיבת 'ציצית' גימטריה כמנין 'תכלת', ובזה מסיר החושך שמפסיק ביננו ובין השכינה.
בבית אהרון קראלין (פרשת שלח) כתב שההסתכלות בציצית היא סגולה ליראת שמים כי אותיות 'ראיה' הן אותיות 'יראה'.
בטעמי המנהגים בשם הכתב יושר בשם כתבי האריז"ל כתב, כי ההסתכלות בציצית יועיל מאד לפרנסה.
באוצר החיים מנהגי צאנז (אות כ) בשם החוזה מלובלין כתב, שההסתכלות בציצית היא סגולה לחולה שהתרפא.
החתם סופר (פרשת שלח) כתב, שראיית הציצית היא סגולה לזכרון.
בנועם אלימלך (פרשת שלח) כתב שההסתכלות בציצית מזכה את האדם בראיה של חזון ונבואה.
בכף החיים (ס"ק כה) כתב בשם קיצור השל"ה שראית כנף הציצית היא מועילה להסיר הכעס, שכנף בגימטריא 'כעס', וכ"כ בספר
שומר אמונים (הקדמון), וכן כתב בספר קב הישר (פכ"ה) שבשעה שלובש הציצית עת רצון הוא להתפלל שינצל מקנאה שנאה וכעס.
בחיד"א (דבש לפי מערכה צ' אות כ"ז) כתב על פי הילקוט ראובני, שמועילה ראיית הציצית להנצל מעינא בישא.
בשער הכונות (דרוש ז) כתב, להסתכל בציצית בכל שעה הוא תועלת גדולה לנשמה.
ונסיים בדברי מרנא החפץ חיים שכתב בספרו שמירת הלשון (חתימת הספר) 'מה נכון לראות הציצית כמה פעמים ביום, ובפרט בעת בעולה איזה מחשבה שאינה טהורה על לבו או כעס, טוב מאד להסתכל אז בציצית, ואז יפקע היצר'.
מתוך עלון הדף היומי בהלכה לחודש סיון