לכבוד ימי השמחה בהם אנו שרויים אשתף את הציבור בהלצה חביבה ששמעתי בתקופה האחרונה.
מספרים על אדם חשוב מאד, בעל תפקיד תורני נחשק שעשרות שנים של הרבצת תורה ויראה מאחוריו, שהלך לבית עולמו. זקן ושבע ימים כשהוא בטוח בעצמו הוא מתלווה למלאך האחראי על המתים, בדרך העולה לבית דין של מעלה.
הוא נעמד מול המאזניים הענקיות וחבילות של מצוות מתחילות להיכנס לחדר בית הדין. רק ששם זה בית דין של מעלה שדן דין אמת ללא כחל ושרק. הדיינים בוחנים כל מצווה ומצווה. וכשזה קורה המצב קצת מחמיר… מראים לו שהלימוד לא תמיד היה לאמיתה של תורה אלא גם קצת בשביל שיהיה מה לומר לתלמידים. יש שם גם הרבה פניות של כבוד וכל מיני חשבונות צדדיים. גם התפילות לא תמיד הן לשם שמים אלא לפעמים בשביל שיחכו לו בקריאת שמע או בשמונה עשרה… מצד שני כל אחד שמתעסק עם תלמידים לפעמים גם עסקי נפשות תלויות בו, ולא תמיד הוא היה מושלם בזה. בקיצור המצב הכללי נראה לא כל כך טוב…
מרביץ התורה שלנו מתחיל להילחץ. הוא מוציא ספר תהילים ומנסה לעשות משהו מועיל. אבל שם זה לא מועיל, מה שלא עשית כאן למטה לא עוזר שם למעלה…
לפתע, כאשר המצב נראה כמעט אבוד, נפתחת דלת צדדית. ממנה מתחילים מלאכים לבנים להוציא מגשים עמוסים. קוגלים גדולים שעשויים היטב ומריחים בכל הסביבה, מגשים של פערפל (פתיתים אפויים), דגים גדולים ומאכל בצל וביצה שנוהגים לאכול בצפרא דשבתא. קומפוט מפירות בקערות ענקיות ותבניות מלאות לעקח. את כל אלו מניחים אחר כבוד בכף הזכויות.
מרביץ התורה מסתכל נכחו ולא מאמין. כמויות כאלו לא רק שהוא לא הצליח לאכל כל ימיו, גם אם נצרף את כל משפחתו המורחבת לא נראה לו שהם הצליחו להגיע לכאלו כמויות. מעבר לכך מה קשור כל זה לכף המצוות?
לבסוף מסביר לו מלאך אחד: כל אלו שמורים כאן בשמים למקרי חרום כמו שלך. מדובר על מאכלים שאכל אחד הצדיקים בשבתות ובמועדים כשהוא מכוון בהם 'בשם כל ישראל'…
חוץ ממה שאנו עומדים בימים שלפני פורים, זמן מתאים להלצות חביבות כאלו… מוסר השכל חשוב ניתן ללמוד כאן.
בפרשתנו אנו קוראים על 'נפש כי תחטא'. התורה הקדושה מלמדת אותנו שכמעט לכל חטא יש דרך תשובה. גם מי שעושה בשוגג וגם מי שמעל בהקדש ואפילו מי שהחטיא בפסקיו את כל ישראל מביא חטאת פנימית ומתכפר לו.
ישנם אנשים שכל חייהם עושים ומעשים, הם בטוחים שכאשר הם יגיעו לבית דין של מעלה יקבלו אותם בזרועות פתוחות. האמת היא שיש להם בעיה חמורה. שם זה לא עובד כמו כאן בעולם השקר ויש סיכוי סביר שכל מה שהם יודעים על עצמם יתגלגל עליהם בצורה קצת פחות נעימה. אז הם יצטרכו לטובות של אחרים… אלו בושות הן להגיע לשם עמוסים כביכול בחיים שלמים של תורה ומצוות ובסוף להיכנס לגן עדן בזכות כמה קוגלים וראשי דגים…
קצת מאמץ, שימת לב, יכולים להכניס כל אחד מאיתנו להנות מזיו השכינה בדלת הראשית!