בטחוני בצורי – הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א
מספר ידי"נ, אחד מחשובי הרבנים בירושלים עיה"ק:
אני קורא קבוע את מאמריך, ופעמים רבות עולה בי מחשבה מעיקה: מתי אעשה גם אנוכי לביתי… מתי אראה גם אני את הניסים הללו אצלי בבית ולא רק ניסים של יהודים אחרים בגליונות המחזקים…
זכיתי במשפחה ברוכה בלעה"ר, ופרנסתו של אדם קשה כקריעת ים סוף! והנה השבוע נפל דבר! ומעשה שהיה כך היה:
אני מתגורר בדירה שכורה במרכז ירושלים, ומשלם שכר דירה חודשי בסך עשרת אלפים ש"ח לחודש. אמנם, מנגד יש לי ב"ה דירה להשקעה במקום אחר, המכסה את דמי השכירות ברווח.
בעל הדירה שאני מתגורר בה – מתגורר בעצמו ביישוב מרוחק, ואיננו טורח לגבות את דמי השכירות באופן סדיר. מפעם לפעם הוא מתעורר, ואני משלם לו את החוב שהצטבר.
אלא מאי, כדרכו של עולם, כשיש כסף בצד הוא אינו שוקט על שמריו, "למה נקרא שמם זוזים, שזזים מזה וניתנין לזה"… הצרכים השוטפים דוחקים, והבנק תובע את שלו, וכך קורה שכאשר אני נדרש לפרוע את השכירות, הריני מוצא את עצמי בידיים ריקניות…
בפעם הקודמת שהגעתי למצב הזה נאלצתי ליטול הלוואה גדולה מיהודי שנרתם לסייע, ואח"כ נסעתי לחו"ל וגייסתי את הסכום המדובר מנדיבי עם.
לאחרונה שוב הצטבר חוב כזה, אלא שבשונה מתמיד, המשכיר התקשר שהוא זקוק לכסף מהיום למחר! הוא מנהל מוסד, והוא נאלץ כעת להשתמש בכסף הזה כדי לשלם משכורות, ולכן הוא מבקש שמחר, ב1 בחודש הלועזי, אפרע לו את שכר הדירה שהצטבר לסכום של מאה וחמישים אלף שקלים…
הבהרתי לבעל הבית, שאכן הכסף מגיע לו, אבל ברשותי כעת סכום של עשרים וחמשה אלף ש"ח, ובס"ד ביום יומיים הקרובים אשתדל לארגן לו את היתרה.
ניסיתי לחשב את דרכי: מה הקב"ה מצפה ממני לעת כזאת? אין לי ממי ללוות שוב סכום כה גדול, 125.000 שקלים. אין לי גם אפשרות כעת לטוס לחו"ל לשבועיים. אני כבול לכל מיני התחייבויות שלא מאפשרות את זה כעת.
האם עלי להקיש על דלתי השכנים ולשאול למי יש להלוות 125.000 שקלים? לא מסתבר שזוהי חובת ההשתדלות שלי…
כך שקלתי בפלס את כל האפשרויות, והגעתי למסקנה שאין בפני שום השתדלות ריאלית לעשותה. סדר היום שלי עמוס במשימות שוטפות והכרחיות, אין לי דרך לגייס סכום כזה בשום צורה, וגם הבנק לא ילווה לי כעת…
הגעתי למסקנא כי לא נותר לי כל מוצא אלא לבטוח באבינו שבשמים. חזרתי לעבודת היום, לתורה ולתפלה, התאמצתי שזה יהיה מתוך רוגע ומנוחת הנפש, וציפיתי לישועת ד'.
כך עברו יומיים, אז התקשרתי לבעל הבית לשאול איך להעביר לו קודם כל את 25,000 ש"ח הראשונים.
ואו אז הגיעה התשובה הפשטנית: בקשר ליתר הסכום, הסתדרנו כבר. זה יכול לחכות להזדמנות אחרת!
"וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹקים תְּשַׂגְּבֵנִי
אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹקים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה"