כשאנו מסיימים השבת את פרשת פקודי, וסיום בניית המשכן, רצינו להפנות מבט על ה'משכן לתורה וקירוב' הנמצא מול מקום המקדש, ‘אש התורה' שהקים הגאון הגדול רבי נח וינברג זצ"ל וראש וראשון לישיבות לשבים אשר בלהט ליבו ובאש התורה שיקדה בעצמותו קירב עשרות אלפים באופן אישי ומאות אלפים בעקיפין, לתורה ומצוות.
בשיחה עם נכדו הג"ר יצחק אלחנן דויטש שליט"א הוא מספר לנו סיפור מיוחד על תחילת ‘אש התורה' שבערה בסבו הגדול.
‘הכל התחיל אצל אביו הרה"ח ר' יצחק מתתיהו וינברג זצ"ל, נצר לשלשת סלונים המפוארת נין ונכד ליסוד העבודה, שהנחיל לבנו בעודו עולל ילד קטן, אהבת תורה ללא מצרים. בהיותו ילד כבן חמש הבטיח לו אביו על כל פרק משניות שיאמר לו בעל פה עם הבנה, דולר! צריך להבין שבאותם ימים דולר בודד ערכו היה גדול מאד, לשם השוואה מה שבימינו ניתן לקנות עם מאתיים דולר, יכולת באותם ימים לקנות עם עשר סנט בלבד. את הדולר הזה העניק ר' יצחק מתתיהו לבנו נח'קה על כל פרק משניות בע"פ עם הבנה, לימים סיפר ר' נח כי זה היווה אצלו את הבסיס לסדרת שיעוריו הפופולריים על מ"ח קנייני התורה, וציין כי מעלום אביו לא התמהמה לשלם לו את הדולר ויתירה מזו תמיד היה בכיסו דולר שחיכה לנח'קה שיאמר פרק משניות בע"פ ויקבל את הדולר'.
סבא זצ"ל היה אומר: אנו מחויבים ללמוד תורה ומחויבים לקיים מצוות, אך עלינו להרגיש הנאה ושמחה בלימוד התורה ובקיום המצוות.
והיה נאה דורש ונאה מקיים, שמחתו העצומה בלימוד התורה הייתה מיוחדת במינה, ביטוי לשמחת התורה ולאהבת התורה העצומה שהייתה לר' נח הגיעה לשיאה בכך שמשך שנים ישן ביממה רק שלוש שעות ביממה! וגם שלוש שעות אלו היו שלא ברצף אלא שעה לפני התפילה שעה בלילה ושעה אחר הצהריים וכל הזמן הגה בתורה ביגיעה עצומה, לימים חלה ונפל למשכב והרופא אסר עליו ללמוד בעיון, ר' נח שהיה בחור צעיר שכב במיטה ו"קרא" רמב"ם, כשהגיע להלכות תלמוד תורה שם כותב הרמב"ם שכל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין בריא בין חולה, קפץ מהמיטה ואמר "אולי יהיה לי תירוץ טוב למה אני עם-הארץ אבל תלמיד-חכם אני לא יהיה" והמשיך ללמוד ביתר שאת וביתר עוז, ברבות השנים ניסה אחד מבני המשפחה "לחקות" את הנהגתו ומשלא עלתה בידו פנה בשאלה לר' נח שיסביר לו "איך עושים את זה"… אמר לו ר' נח יסוד עצום – אני לא ניסיתי לא לישון אלא ניסיתי רק ללמוד…
וככלל היה דוגמא אישית לעשייה מתמדת, הוא מעלום לא נח, לא היה אצלו מושג כזה לשבת רגל על רגל… תמיד היה עסוק במשהו, אם בלימוד התורה, אם בעבודת התפילה, אם בעבודת המידות לדבר עם מישהו על מה שנצרך, אם התעסקות בקירוב רחוקים, אם בכל עניין חשוב שהוא, תמיד, אבל תמיד, ר' נח היה עסוק במשהו, כי זהו מתמיד שיודע מה לעשות עם הרגעים שלו, כל דקה מנוצלת לעשייה חשובה ונצרכת, כזה היה ר' נח "משכן להשראת השכינה במהותו במעשיו ובהליכותיו" ובכך התקרב וקירב אלפים רבים לתורה.
הגאון רבי נח היה "שיכור" בלימוד התורה.
הגאון רבי נח היה "שיכור" בלימוד התורה. חברו וידידו כאחיו הגדול ר' חיים אורי פריינד שליט"א להבח"ל מספר כי בישיבת מיר ידעו ש"ר' נח כולו תורה", התמדתו העצומה הייתה נוראה וכמה שאתאר לכם את ההתמדה שלו זה לא אפס קצהו ממה שזה היה באמת, הוא פשוט למד ולמד ולמד, כמעט ולא ישן, לא התעסק ולא התעניין בשום דבר חוץ מלימוד תורה.
וסיפר כי לא אחת היה פותח בריקוד אחר שהתיישבו ההדורים בהבנת הסוגיא, בהקשר לכך מסופר כי הגאון הגדול זצ"ל היה תקופה ארוכה בימי אברכותו נוסע משבת לשבת ללמוד בישיבת הנגב שבראשות הגאון הגדול ר' יששכר מאיר זצ"ל, והנה בשעת ליל מאוחרת שומע הגה"ג ר' יששכר מאיר ריקודים סוערים, ירד אל בית המדרש להבין שמחה זו מה עושה, רואה הוא את הגאון ר' נח עומד במרכז ומלהיב את הרוחות, ניגש אליו ר' יששכר מאיר לברר פשר דבר, במקום תשובה שואל ר' נח את ר' יששכר מאיר שאלה קשה ברמב"ם, ר' יששכר מאיר מקמט את מצחו ומנסה ליישב את הקושיא ומשלא עלתה בידו פונה לר' נח ומבקש את ביאורו על הרמב"ם המוקשה, משאך סיים ר' נח את התשובה ופני ר' יששכר מאיר אורו, תפס ר' נח את ידו וצירפו למעגל, מספר אחד התלמידים מאותם ימים, ריקוד זה באישון ליל על שמחת התורה בהבנת דברי הרמב"ם החדירו בו ובכל התלמידים את חשקת התורה, כי זה היה ר' נח – אהבת תורה אהבה ללא מצרים.
וכי ישיבה זהו בית חרושת שמכניסים חומר גלם בצד אחד ומוציאים מוצר מוגמר מהצד השני
ליבו הרחום והרגיש של הגאון הגדול ר' נח זצ"ל לא עמד לו, ופעפע בו צרת השכינה נוכח ההתבוללות בכלל ישראל, עד שהגה ברוחו הגדולה לפתוח ישיבה לבעלי תשובה, הדבר היה חידוש עד כדי כך שבבואו להיוועץ עם מורו ורבו מרן הגרא"י פינקל זצ"ל על דבר ייסוד ישיבה שכזו, תמה בפניו וכי ישיבה זהו בית חרושת שמכניסים חומר גלם בצד אחד ומוציאים מוצר מוגמר מהצד השני, אולם ר' נח ענה כי חז"ל הלוא גילו לנו שהתורה נקראת ארוסתנו – תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב אל תקרי מורשה אלא מאורסה, א"כ, אמר ר' נח, בישיבה אוכל להראות להם עד כמה התורה מתוקה מדבש והיא ארוסתם האבודה וממילא הם מעצמם ירצו ללמוד תורה, הגיב ר' ליזר יהודה ואמר – אם אתה מאמין בזה וזוהי דרכך הרי שיצליח ה' דרכך ונתן את ברכתו והסכמתו להקמת הישיבה הראשונה לבעלי תשובה.
אכן המוטו של ר' נח היה להראות את היופי שבתורה, להראות את היופי שביידישקייט, והיה אומר כי הנקודה המרכזית בקירוב הוא "לתת לשני להבין שהוא מבין בעצמו כמה התורה היא יקרה וחשובה וכמה הוא מצד עצמו רוצה את היופי הזה שבתורה", וכזה היה ר' נח, הוא ראה חי הרגיש והדביק את סביבתו בלהט של אהבת התורה בלהט של אש התורה, והיה מצטט לשון תלמודי (עיין סנהדרין עו ב וברש"י ד"ה רוה) "צמאים הם ישראל" כלל ישראל צמא, צמא לתורה, צמא ליראת שמים, צמא למידות טובות, צימאון עצום, אלא שהתאוות מסתירות את הצימאון הגדול, ואם נצליח "לקלף" מעצמנו את המכסה, "נגלה" את הצימאון האדיר שיש בתוכנו להתקרב לאבינו שבשמים ולהתחזק בתורה ויראת שמים.
הגאון רבי נח וינברג זצ"ל היה איש האשכולות הכל היה בו; תורה בשקידתה בעמלה ובשמחתה, תפילה מתוך דבקות עילאית בקב"ה, גמילות חסדים בגוף בנפש ובממון, אמונה אהבת ה', אהבת תורה ואהבת ישראל, את כל אלו לא קיבל במתנה, אלא עמל ויגע יגיעה עצומה, כפי שהעיד על עצמו כי בילדותו התמודד עם עצמו בהתמודדות מורכבת כדי ללמוד ולהתעלות בלימוד התורה, שזה מלמד אותנו את הציטוט הבא מפיו שהיה חוזר תדיר ואומר – "תממש את הכוחות שלך!" ר' נח האמין בכל אחד בכל היכולות שבעולם והיה אומר כי מי שלא מאמין בכך הרי שהינו חסר אמונה בה', לא פחות! זאת משום שהקב"ה הוא ורק הוא נותן את הכוחות וכיוון שהקב"ה הוא "כל יכול" א"כ אם ה' יתן לאדם את הכוחות הרי שהאדם יכול יוכל, ואם חלילה הקב"ה לא יתן לאדם כוח הרי שגם מה שהאדם חושב שהוא יכול, הוא באמת לא יכול, והרי פשוט וברור שאם הקב"ה מצווה אותנו ללמוד יומם ולילה – והגית בו יומם ולילה, הרי שאנחנו יכולים, ואם הקב"ה מצווה אותנו לאהוב כל יהודי – ואהבת לרעך כמוך, הרי שאנחנו יכולים, כך כל המצוות כולם.
הרבנית ע"ה שהכירה אותו יותר מכולם, אמרה כי לא ניתן לעמוד על עוצמת ההתמדה וההנאה שהייתה לו בלימוד התורה, ואני בטוחה, הייתה אומרת, כי לא שייך להצליח בכל מה שהוא עשה, וההצלחה הגיעה רק מכוח תורתו, כיוון שהיה כה גדול בתורה, כיוון שהשקיע את כל כוחו כפשוטו, בלימוד התורה, כיוון שכך זכה לקרב כל כך הרבה נפשות ליידישקייט.
כל יהודי צריך לשמוח כל יום, לא פחות מאשר אילו היה זוכה במאה מיליון דולר
רבי נח היה אומר שהשמחה שאדם שמח בזכייה בלוטו אינה על כך שיש לו מיליון שטרות… אלא שמעכשיו הוא לא מוגבל יש לו את היכולת לממש את השאיפות שלו, ואם כן, היה אומר ר' נח, כל יהודי צריך לשמוח כל יום, לא פחות מאשר אילו היה זוכה במאה מיליון דולר, שהרי הקב"ה איתנו! וא"כ אנחנו יכולים לממש את השאיפות הטובות שלנו, אלא שאכן עלינו ללמוד מה בדיוק אנחנו רוצים מעצמנו.
והיה חוזר ואומר בלשונו החריפה, "אתה לא עושה "טובה" לאף אחד בזה שאתה לומד ומתפלל ומתקדם בהתמודדות מול היצר הרע ומול כל הפיתויים שמסביב, אלא אך ורק לך עצמך אתה מיטיב" תלמד איך ליהנות מלימוד התורה ותלמד תורה כי זה מהנה אותך, וזו האמת שהתורה מהנה ואם אתה לא נהנה הרי שחסרה לך ההבנה איך ללמוד תורה באמת, כך כל מצווה ומצווה, הרי מצוות תפילין, היה ר' נח מחדד ואומר, הרמב"ם כתב בספר אהבה, הוי אומר שמצווה זו של הנחת תפילין היא מצווה של אהבת ה', אם אנחנו לא מרגישים אהבת ה' בהנחת תפילין, וכי בגלל זה זהו לא מצווה של אהבת ה'?! וודאי שלא, אלא מאי כל מה שחסר לנו הוא ללמוד ולהבין מהי השייכות של הנחת תפילין לאהבת ה' – תפילין זה אות חיבה ושייכות למלך מלכי המלכים בורא עולמים וכל יצורים, המחשבה הזו בעת הנחת התפילין תחדיר בנו את אהבת ה'.
כך גם ערך התורה, עד כמה שהתורה תהיה בעיניך ערך עליון המעניקה ללומד כוחות אדירים של שמחה של סיפוק של טעם טוב של חכמה של ידע של הבנה ושל כל מה שאדם צריך בעולם, הרי שתרגיש שהתורה היא היא מקור הברכה, ונהגה בתורה יומם ולילה – זהו מימוש התכלית שלשמה באנו לעולם.