אליעזר (לייזר) רוט
"בתקופה זו אני שומע כל הזמן דברי תנחומים, ופוגש אנשים שהעריכו מאוד את אבי הכ"מ, מכל מיני זוויות ומכל מיני סיבות", מספר ר' שלום.
"כך למשל סיפר לי יהודי שיש לו ילד כבן שש, שאמר להוריו שהוא מאוד אוהב לשמוע את הסיפורים בדיסקים של ‘רבי אלתר'. שאלו אותו למה? והוא השיב להם בחכמה רבה, זה מדהים לראות כמה ילדים חכמים יכולים לתפוס את המציאות לפעמים בצורה טובה יותר מהמבוגרים – השיב הילד שהסיפורים של רבי אלתר הם הכי אמיתיים…
"כמובן שאבא סיפר לפעמים גם סיפורים שהם לא בדיוק אמיתיים, כדרכם של מספרי סיפורים לילדים, אבל גם אם הסיפור היה בדיוני, המסר שלו הוא אמיתי, והוא מבוסס על רצון אמיתי להשפיע על הילד ערכים טובים ומידות טובות.
"הרב ישכר בארי יבלחט"א, שהיה שותף לעשייה הברוכה של אבא זצ"ל, סיפר לי שהוא היה נכנס מדי פעם בהפסקות לכיתה בה אבא לימד כמחנך בתלמוד תורה ‘המסורה', ולא פעם הוא ראה שאבא יושב באמצע הכיתה, או אפילו בקצה הכיתה, על כסא של ילד. פשוט יושב שם ומסתכל על הלוח שממולו או על השולחן שלו עצמו שלידו הוא יושב בזמן השיעורים.
הוא שאל את אבא שלי, למה אתה יושב על כסא של ילדים קטנים
"הוא שאל את אבא שלי, מה פשר הדבר? למה אתה יושב על כסא של ילדים קטנים. יש לך פה כסא נורמלי כמו כל המלמדים, שב במקום שלך.
"השיב לו אבא שמדי פעם הוא הולך בכוונה לשבת על הכסאות של הילדים, כדי לחוות את החוויה שלהם, ולראות איך הוא נראה מהמקום שלהם. מה הם רואים מולם בזמן השיעור, האם השמש מסנוורת מהכיוון הזה? אולי זה מדי קרוב לחלון ויש הסחות דעת מבחוץ? האם הלוח מספיק נקי ואפשר לקרוא בקלות את מה שכתוב עליו גם ממרחק כזה, עד כמה זה נוח להם להרים את הראש ולראות את הרבה שמלמד אותם… "אני יושב כאן על הכסא הזה, ולומד הרבה מאוד דברים שלא חשבתי עליהם קודם לכן", הסביר לו אבא…".
ר' שלום מציין שכל המותג של ‘רבי אלתר' נוצר בעצם באקראי, בלי שום כוונה מוקדמת…
"אבא שלי אמר לי שהוא בכלל לא תכנן להיות זמר, ובוודאי שלא חשב להקליט קלטות ולערוך הופעות לילדים. הוא היה איש חינוך וכל מעשיו היו מהמטרה הזאת של חינוך הילדים.
"אז איך הוא נקלע לענייני שירה וזמרה? הוא ניסה ללמד את הילדים את סדר החודשים, ניסן, אייר סיוון וכו'. והוא ראה שזה לא הולך, הילדים מתבלבלים שוב ושוב, אז הוא הדביק את שמות החודשים לניגון מוכר, והתחיל לשיר להם את סדר החודשים בשירה… וראה זה פלא. פתאום אף ילד לא מתבלבל, כולם יודעים בדיוק את סדר החודשים.
"כשהוא הבין שזה עובד, הוא העתיק את השיטה הזאת לעוד נושאים. הלכות חנוכה, סיפור יציאת מצרים. הוא רצה להמחיש לילדים איך זה נראה שפרעה רץ באמצע הלילה בהיסטריה מוחלטת ומחפש את משה ואהרן, והנה נולד לו השיר המפורסם ‘פרעה בפיג'מה'… המטרה היתה לתת לילדים את ההרגשה כאילו הם עצמם נמצאים במצרים, מציצים מהחלון ורואים את פרעה מתרוצץ אנה ואנה, והם לועגים לו ושרים לו שירים שמשפילים אותו. זה תפס כל כך חזק שאין היום ילד או אפילו מבוגר אחד שלא מכיר את השיר הזה.
ר' חיים זילבר, הבין שיש לו פה אוצר
"אבל אז קרה משהו מעניין. הוא התחיל לקבל פתקים מההורים שטוענים שהילדים שלהם חוזרים הביתה ושרים שירים מעניינים, אבל הם לא מכירים את השירים הללו, ושואלים באיזו קלטת הם נמצאים שיוכלו להשמיע אותם בבית גם לשאר הילדים.
"אבא השיב להם שאין כזאת קלטת, הוא סתם שר את זה לילדים בכיתה, זה לא איזה שיר רשמי עם קלטות מסודרות שיש בחנויות.
"אמא של ילד אחד ביקשה שאולי אבא יקליט לה, הוא הסכים. היא שלחה ‘ווקמן' עם קלטת ריקה בפנים,(המבוגרים בינינו בודאי זוכרים את המכשיר הזה) ובפעם הבאה ששרו בכתה שירים עם הילדים, הוא הקליט, עד מהרה נפוצה השמועה, וביום אחד כבר הגיעו תשעה ילדים עם ‘ווקמנים' וקלטות ריקות… אבא שלי היה מתאר איך שהוא הציב את כל הווקמנים בשורה ארוכה, ואז הפעיל את ההקלטה, למי שזוכר איך היו עושים את זה, הוא לחץ עם תשע אצבעות במקביל על כל תשעת הווקמנים… והתחיל לשיר.
"כשהוא ראה שיש לזה ביקוש גדול, ועוד הורים מבקשים. הוא ניגש לחנות של ‘גל פז' בגאולה, וביקש שישכפלו את הקלטות הללו, הסכימו, למה לא? והתחילו גם למכור וזה נחטף! אז הוא הקליט עוד כמות של מספר קלטות וזה שוב נחטף, כך כמה פעמים עד שהבעלים, ר' חיים זילבר, הבין שיש לו פה אוצר מתחת לגשר… יהודי אמריקאי נחמד כזה ששר שירים ואנשים מתלהבים… אמר לאבא, למה שתעשה את זה ככה בצורה כזאת פיראטית, בוא ניקח אולפן ונקליט את זה בצורה מסודרת… בתוך זמן קצר, זה יצא לפועל, ומשם והלאה – הכל היסטוריה".