הרב חגי ולוסקי | תורתך שאלתי
"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'…" (לה, ב)
מדוע חזרה התורה והזהירה בפרשה זו על שמירת השבת?
רש"י: התורה כתבה זאת בסמוך למלאכת המשכן, ללמדנו שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.
אבן עזרא: למרות שכבר הורתה התורה שיש לשמור את השבת, חזרה וכתבה בפרשה זו 'שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה…', ללמדנו שציווה הקב"ה לעשות משכן רק ששה ימים בשבוע. ומי שעושה מלאכה בשבת, על אף שהיא מלאכת ה' יומת. בפסוקים אלו פירשה התורה את עונשו.
תולדות יצחק: "ונראה שהטעם שהקדים השבת בעבור שכל מי שמבקש שיעשו נדבה, צריך להקדים שזה העולם הוא הבל ורעות רוח, ושהממון והנכסים לא יועילו לו אלא עבודת השם יתברך, ולכן הקדים השבת שמורה עולם הבא, לומר הטובה הצפונה לצדיקים היא הטובה האמיתית, והעולם הזה והעושר אין תכליתו אלא העולם הבא, ולכן ראוי למכור העולם הזה והעושר שבו ולקנות בו חיי העולם הבא ולכן תעשו נדבה".
***
"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'…" (לה, ב)
מדוע משה פתח במצות השבת ורק לאחר מכן ציווה על המשכן?
- פסיקתא זוטרתא: "משעה שאמר לו הקב"ה למשה רבינו 'ועשו לי מקדש', עד השלמת מלאכת כל המשכן, הזהיר על השבת, שנאמר 'אך את שבתותי תשמורו' (לעיל לא, יג), וכיון שבא משה לומר לישראל על מלאכת המשכן, התחיל בשבת במה שפסק למעלה, ואח"כ התחיל במלאכת המשכן. לפיכך דברו רבותינו במשנתן, במה שפוסקין מתחילין, 'במה מדליקין ובמה אין מדליקין, אין מדליקין לא בלכש…'".
- רש"י: "הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת".
- רמב"ן: "והקדים השבת, לאמר כי ששת ימים תעשה מלאכת אלה הדברים ולא ביום השביעי שהוא קדש לה'. ומכאן שאין מלאכת המשכן דוחה שבת".
- רבי חיים פלטיאל: "הגיד לכם שבת תחלה שאם היה מגיד לכם מעשה משכן תחילה היה חביב עליכם ושוב אפי' היה מגיד להם מעשה שבת שוב, אפי' כשיגיד להם מעשה משכן לא יעשו בשבת".
***
"וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים…" (לז, א)
מדוע רק בצלאל הוזכר במלאכת הכנת הארון?
מדרש רבה (נ, ב): "אתה מוצא בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה המשכן, בא ואמר לבצלאל. אמר לו: מהו המשכן הזה? אמר לו: שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה. אמר לו בצלאל: והיכן תורה נתונה? אמר לו: משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון. אמר לו: רבינו משה, אין כבודה של תורה בכך, אלא אנו עושין הארון ואח"כ משכן? לפיכך זכה שיקרא על שמו, שנאמר וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן".
רש"י: לפי שנתן נפשו על המלאכה יותר משאר חכמים, נקראת על שמו.
רא"ש: "הוא היה ראשון לכל כלי המשכן, לפי שאמר הכתוב 'פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר', שהאור נברא תחילה בעולם, לכך הארון שבו ניתנה תורה שנקראה אור, שנאמר 'כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר' נעשה תחילה. ואי אתה מוצא שמו של בצלאל נזכר על שום כלי המשכן, אלא על הארון לפי ששם שורה 'צל אל' וזהו נוטריקון של בצלאל, וזה שאמרו חז"ל שמדעתו היתה העשיה, שאמר ליה משה: בצלאל עשית ארון".
רבינו בחיי: "ידוע כי הארון היה מקודש שבכל הכלים שהוא משכן התורה, ועל כן הזכיר במעשה הארון את בצלאל בשמו שהיה 'מלא רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת'".
רש"ר הירש: "בעוד שלגבי שאר הכלים הצטמצמה, מן הסתם, עשייתו של בצלאל בתחום עבודת הארגון והמינהל, פחות או יותר, את הארון עשה במו ידיו, כי הוא ראש לכל הכלים ולמענו הוקם כל משכן הקודש".
(מתוך ספרי תורתך שאלתי, שחיבר הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected] , 052-9453811)