עמוד היומי עם גישמאק: מסכת שבת
התחלנו השתא במסגרת 'עמוד היומי' מסכת שבת בדיצה, נציג בזאת מספר גרגירים המחזקים את הלומד מסכת זו שיחזיק בעץ החיים ללמוד מסכתא זו ואת מעלותיה.
למה יש כ"ד פרקים במסכת שבת?
מספר כ"ק מרן הפני מנחם מגור זי"ע: סיפר הגאון רבי יהודה צדקה ז"ל ראש ישיבת פורת יוסף שבילדותו הגיע אדוני אבי האמרי אמת זי"ע בפעם הראשונה לארץ ישראל, ונכנס אליו רבי יהודה לנתינת שלום, ובליל ש"ק אחר הסעודה ראה שאין שם איש, ונכנס שוב, ומיד בכניסתו אמר לו כ"ק אדוני אבי ז"ל: "כבר נתתי לך שלום!" ושאלו מה הוא לומד והשיב שעוסק בלימוד משניות שבת.
והקשה לו – למה במסכת שבת ישנם כ"ד פרקים דווקא? ומתוך שהפרקים האחרונים קצרים יותר נראה שיש דבר מכוון במנין זה! וייגע את מוחו ולא ידע להשיב ואמר לו שכשידע לזה תירוץ יאמר לו.
בצאתו בחשכת הלילה ראה שיש אור בביתו של דודו הגאון רבי יעקב חיים סופר ז"ל בעל 'כף החיים' נכנס אליו והציע את שאלת הרבי, נענה בעל כף החיים ואמר: כ"ד פרקי שבת הם כנגד כ"ד קישוטי כלה (כן מבואר בהרבה ראשונים, ראה רבינו בחיי, כי תשא). בא בשנית אל כ"ק אאז"ל ומסר את התשובה וכיבדו כ"ק אאז"ל בדבר מאכל לכבוד שבת!
כך דרבן האמרי אמת כבר מקטנות להבין כל דבר, להבין ולהתבונן גם למה יש כ"ד פרקים במסכת שבת!
למה מתחיל התנא בדיני הוצאה והכנסה?
אף על מה שהתנא מתחיל מסכת שבת בדיני הוצאה כותב ה'שם משמואל' (שבועות תרע"ד) בטעם הדבר, בזה הלשון:
"בתיקוני זוהר: שבשבת כתיב "מחלליה" היינו המכניס את הסטרא אחרא לחלל דקדושה! ולפי זה מובן דמסכת שבת מתחילה מדיני הוצאה והכנסה שזה עיקר וטעם איסור מלאכת שבת, וכל מלאכות שבת נכללו באיסור הוצאה!"
והוא מרחיב: ויש להבין לפי זה למה נכתב איסור הוצאה בתורה רק ברמז "אל יצא" – אל יוציא, ולפירוש הר"ח "איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה וגו'" מה כתיב בתריה "ויכלא העם מהביא" – הרי שההבאה נקראת מלאכה. ולמה לא פירש להדיא, אחר שזהו העיקר?
אך י"ל על פי מה שאיתא בספרים הקדושים רמז שמתחיל בתנא "יציאות השבת" ר"ת שם יו"ד ה"א, וכנראה שחילול שבת בהוצאה פוגם בשם זה, וידוע ששם זה הוא עלמא דאתכסיא, על כן נכתב בתורה נמי ברמז ולא באתגליא, ודבר שהיה בכלל ללמד על כל הכלל כולו יצא עד היכן חילול שבת פוגם, אלא שבהוצאה פוגם פגמא רבה ובשאר מלאכות פגמא זוטא!"
לימוד מסכת שבת מסוגל להביא הגאולה
ושני יסודות גדולים הנוגעים לנו כשאנו לומדים מסכת שבת, נאמר ע"י כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א בהזדמנויות שונות.
בראשונה – שהא וודאי שכשלומדים הלכות ומסכת שבת בימי חול ממשיכים את השפעות השבת לחול, שכן ידועים דברי הזוהר הקדוש דכל ברכאין דלעילא ולתתא ביומא שביעאה תליא – כל הברכות שלמעלה ולמטה, תלויות ביום השביעי. והיינו שכל הברכות יסודם ומקורם משבת קודש, וא"כ כשלומדים הלכות שבת במשך השבוע הרי ממשיכים בזה ברכות והשפעות טבין מקדושת השבת שהוא מקור השפע והברכה!
ועוד זאת עלינו לדעת שע"י העיסוק בהלכות ומסכת שבת יכולים אנו להביא גאולה לעולם, שכן אמרו חז"ל (שבת קיח:) "אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלים", והנה כיון שאמרו חז"ל (מנחות קיח.) שכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכו', אם כן כשלומדים הלכות שבת מעלה אני עליהם כאילו עשהו, ובצירוף לשמירת שבת בפועל, הרי יש כאן כבר שתי שבתות, וזכאים אנו לגאולה!
והלוואי וכבר נזכה!