שח ראש כולל נכבד: היה יהודי שהתעסק קצת בביזנעס בצורה לא מסודרת, ונתן לי התחייבות להחזיק אברך או שנים, אך לא היה זה באופן קבוע, כי לפעמים היה לו לתת ולפעמים לא.
פעם אחת ישבתי איתו לשיחה רצינית על כך, ולבו התחמם והוא חתם שותפות עם מרן הגראי"ל שטיינמן זיע״א. היה זה באדר תשע"ז, כשרבנו כבר היה בשארית כחותיו וחתם בקושי עצום עמו על השותפות.
והנה בערב תשעה באב קורא לי הגביר ונותן לי צ'ק על סכום גדול מאוד, שמעולם לא נתן בצ'ק, ואומר לי בהתרגשות שמאז החתימה ראה ברכה בעמלו עד שזכה לתת סכום כזה, אבל הוא מבקש עצה מרבנו כיצד יזכה להמשיך לתת כאלו נתינות.
לאחר מחשבה אמר לי רבנו – שאף אחד לא ידע שהוא נתן… שאל אותו יהודי האם גם שאשתו לא תדע, ואמר רבנו שאם זה שייך מבחינת המציאות, עדיף כך. ומאז, בכל שנה נותן אותו יהודי סכום גדול מאוד בלי ידיעת אף אחד.
לימים סיפרתי על עצתו של מרן זי"ע לעוד גבירים, ואף הם אימצו הנהגה זו, וכך דבריו של רבנו עושים פירות, וישנה קבוצה של גבירים שלאור הוראת רבנו הנ"ל מחזיקים אברכים בכולל בתנאי שאף אחד לא יידע, ועד כדי כך, שגם כאשר היתה הכנסת ס״ת בכולל לא הסכימו לבוא, כדי שח״ו לא ידעו על כך.
(ע"פ גיליון 'דחזיתיה' מס' 24)