הרה״ג רבי אורן צדוק שליט״א, מוסר שיעורי הלכה לחכמי ורבני כולל ׳חפץ חיים׳ בהרצליה. בעוסקם בהלכות ברכת הפירות, הגיעו לדין הבא: "על פירות שמוציאין אילני סרק ־ שהכל" (שו״ע או"ח סי׳ ר״ג הל׳ ד׳).
לפני שנמשיך נציין נקודה לצורך הרקע: מאז התפשטות הדפוס, חדרו לתימן ספרים מארצות אחרות, ואלו השפיעו על שינויי מנהגים ונוסחאות. עד שעמד גאון רבני תימן רבי יחיא צאלח זצוק״ל, הידוע בכינויו מהרי״ץ – אשר חקר ואיזן ותיקן את המנהגים והנוסחאות. למרות שמהרי״ץ הקפיד לשמר את המנהג הקדום, היו מקרים בהם צידד בעד המנהג החדש. אחד המקרים הללו, זו שאלת הברכה על פרי ה׳דום׳ (׳דאום׳), שהוא פרי של עץ סרק.
בסידור התימני, התכלאל הקדום, כתוב שיש לברך עליו ׳העץ׳, אך בתשובה שכתב מהרי״ץ בשו״ת ׳פעולת צדיק׳ (ח״א סי׳ קנ״ג) הוא קובע לברך עליו שהכל והוא מוסיף ואומר: "והמברך בורא פרי העץ מכניס עצמו לספק שם שמים לשוא".
במהלך הכנת השיעור התחבט הרב צדוק רבות מהו פרי ה׳דום׳. בדרך כלל המציאות עצמה מוכרת, אלא שמבקשים לברר מה ההתייחסות ההלכתית לגביה. אך פה היה מצב הפוך; ההלכה ברורה ־ אך כלפי איזו מציאות היא מתייחסת? ומה יועיל לרב לדעת את ההלכה התיאורטית, אם כאשר יישאל הלכה למעשה לא יידע להצמיד את המציאות המסוימת לאותה הלכה?…
בירר הרב צדוק אצל אנשים ונודע לו שיש לפרי הזה כמה שמות, כלומר כמה זנים. אך לפרי עצמו לא הגיע!
מכיוון שהשיעור כולו ־ 42 דקות – מתועד ב'קול הלשון׳, מתאפשר לנו לעקוב אחד ה״דרמה" הבאה דקה אחרי דקה:
בדקה 17 ניבטת מאחורי הרב דמותו של יהודי זקן, עם חולצה לבנה ומיד אחר כך הוא נעלם מהמסך.
בדיוק בזמן זה מתחיל הרב לעסוק בסעיף ד׳ שעוסק בברכת אילני סרק. בהמשך הוא מצטט ודן בדברי מהרי״ץ, אך את פרי ה׳דום׳ אין בידו כדי להציג לנוכחים.
דקה 29:29 – האורח הזקן תוחב את ידו לכיס ושולף משם פרי…
הנה פרי ה׳דום׳ שאתם עוסקים בו!
ברגע הראשון הרב לא מתייחס לכך. זה נראה לו טוב מידי מכדי להיות אמיתי. הרעיון לא נראה לו רציני… אך הנוכחים בוחנים את הפרי שהציג הזקן, ומסתבר להם שהוא תואם במדויק את התיאורים ששמעו אודותיו. תיכף מועבר הפרי לרב שמתרגש לראות שאכן צדקו דברי הזקן ־ זהו פרי ה׳דום׳!
לפני שמישהו יחשוב שאליהו־הנביא התגלה בהרצליה, נציין כי הזקן נכנס למקום כדי לחפש את משקפיו שנאבדו לו. כאשר ניבטת דמותו מאחרי הרב בדקה 17, הוא מנסה למצוא שם את המשקפיים.
המשימה לא עלתה בידו, והוא מחליט להקשיב לשיעור. כאשד מסתבר לו שהנדון הוא פדי ה׳דום׳, אזי הוא פשוט שולף מכיסו את הפרי שקטף מעץ־סרק בתל־אביב…
אז זה אמנם לא היה אליהו-הנביא, אבל זה היה גילוי מפליא של השגחה פרטית השמור לעמלי־תורה. הרב אורן צדוק: "בעקבות סיפורי ההשגחה שהתפרסמו בעבר במדור, אשר מחזקים את הציבור באמונה שאנו מושגחים בכל עת ובכל שעה, אני שמח לחלוק עם הציבור את הסיפור המדהים שאירע עמי ועם רבני הכולל שהיו עדים לדבר".
"הפליאה שלנו היתה עצומה כיצד בדיוק באותו זמן באמצע השיעור שעברנו לעסוק בעניינו של פרי זה, בדיוק אז נכנס האיש לחפש את משקפיו. לא קודם לכן ולא לאחר מכן. ואז הוא יתיישב לשמוע את השיעור מה שלא אירע מעולם עם אותו זקן ועוד היה באמתחתו פרי זה ממש…."
מוסף שבת קודש 'יתד נאמן' ויצא תשפ"ג – הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה לתגובות ולחומר נוסף [email protected]
פרי הדום
תביאו את הסרטון של השיעור