מה מזכיר לכם דף?
סביר להניח שלפחות רובכם עניתם עכשיו: "עט".
– ומה מזכירה שמיכה?
– כרית.
– ושעון?
– מחוגים.
– מה יש בג'ונגל?
– אריות.
– ומה שותה פרה?
– חלב.
הופס… טעות. פרה לא שותה חלב, אלא מים, למרות שרבים הם האנשים שיענו את התשובה האסוציאטיבית השגויה הזו.
אנחנו יכולים להיות אנשים מקוריים, בעלי מעוף, חוקרים, לא ממסדיים – ולמרות זאת, למרות שברור לנו שאנחנו לא צמודים לשבלונות, אין מנוס מלגלות שהשבלונה חזקה מאתנו.
המוח שלנו בנוי כך, שהוא מארגן לעצמו את המידע על אודות העולם בצורה של תבניות; ואין כמו משחק אסוציאציות ספונטני כדי לגלות לנו עד כמה חזקות התבניות הללו בתוכנו.
אין בכך כל רע. להפך, התבניות הללו מאפשרות לנו להבין את העולם ולהתמודד בו. בלעדיהן, אין זיכרון ואין ניסיון חיים.
החיסרון שבהן הוא, שאנחנו מִתרַגלים למדוד את העולם לפי הידוע לנו, ונעשים חרדתיים כלפי משתנים בלתי צפויים שייכנסו למשוואה ויהרסו את השוויון שעמלנו להשיג.
זו הסיבה לכך שאנחנו מעדיפים את ההווה. הוא לא תמיד חביב ולא תמיד עונה על ציפיותינו, אבל הוא מוכר וידוע ולכן גם נוח – בעוד העתיד הוא הבלתי צפוי בהתגלמותו.
מי יודע מה יביא אתו המחר ומה יֵלד יום? איש מאתנו אינו יודע.
ייתכן שאת כל מה שעמלנו להשיג היום, נאבֵד מחר.
ייתכן שההשקעה הגדולה שלנו תתברר כחסרת תועלת.
ייתכן שמצבים חדשים, בלתי מוכרים לנו, יפלשו לחיינו ויעמידו אותנו מול התמודדויות עלומות.
אבל…
ייתכן שכל מה שעמלנו להשיג היום, יניב לנו רווחים עצומים מחר. ייתכן שההשקעה הגדולה שלנו תתברר כמכרה זהב. ייתכן שמצבים חדשים, בלתי מוכרים לנו, יפתחו בפנינו אופקים רחבים והזדמנויות אדירות.
ההבדל בין צורת החשיבה הראשונה לשנייה, הוא ההבדל בין הסיכוי שלנו להפיק מהעתיד את המרב והמיטב, לבין הסיכון להפסיד אותו.
אם נבקש להגדיר בהגדרה מדויקת אחת את ההבדל בין שתי צורות החשיבה הללו, ההגדרה תהיה: תקווה.
תקווה היא כוח ענק. בורא העולם נטע בה את הכוח להשפיע על המציאות באופן מעשי ממש:
כשאנחנו מלאי תקווה, הציפיות שלנו כלפי העתיד נעשות אופטימיות יותר. אותו 'מחר' מקבל גוון בהיר, אנחנו חוששים ממנו פחות, וכך מסוגלים להתכונן לבואו ברוגע, בצלילות ומתוך אנרגיית עשייה חיובית.
וככל שאנו רגועים, צלולים וחיוביים יותר – כך גדל הסיכוי שהעתיד יענה על הציפיות שלנו ממנו. כשאנחנו עולים על דרך התקווה, אנחנו נעים על הציר שמקדם אותנו אל הטוב שמחכה לנו.
כמובן, החיים אינם כה פשוטים, ולא תמיד קל לבחור בדרך התקווה. לא מעט גורמים עושים יד נגדנו ומבקשים להבהיר לנו למה התקווה, בעצם, לא קיימת.
כישלונות עבר, דעות קדומות, התייחסות מקטינה מצד אנשים שסביבנו, נתוני אופי שנדמים לנו כבלתי ניתנים לשינוי –
אלו רק חלק מרשימת מתנגדי התקווה.
כדאי לכם לחשוב מה הם הדברים שמפריעים לכם להתחבר לתקווה. כדאי לכם לנטרל אותם.
אל תתנו לשום דבר למנוע מכם לקוות לעתיד נפלא. אתם ראויים לו. קבלו את פניו בשמחה.
מילון מונחים
עתיד – הפרשנות שלנו על אודות העומד להיות, שנובעת מהידוע לנו בהווה.
תקווה – תכונה אנושית המספקת כוח, ערנות ויצירתיות.
תקווה היא היכולת לא לראות שום מחסום כבלתי עביר,
ולהתייחס אל האפשרי כאל קרוב לוודאי.
תכונה זו חיונית להתמודדות עם חוויות החיים.
משהו לקחת לדרך:
אנחנו נולדים עם תקווה, אך לעתים מאבדים אותה בהמשך הדרך.
כדי להשיג מחדש את התקווה, הקיפו את עצמכם באנשים אופטימיים.
קִרבה תמידית אל אנשים מלאי תקווה, גורמת לנו להתבונן בעולם בצורה מוארת יותר, ולהעניק לחוויות החיים שלנו פרשנות חיובית יותר.
נצלו את העובדה הזו כדי לרכוש מחדש את היכולת לקוות: חפשו תמיד שותפים בעלי ראייה אופטימית, שיכולים לעזור לכם לגבור על הראייה הפסימית שלכם.
משפט:
פסימיים חוששים מהמחר, כי מחר החיים אולי יהיו אחרים.
אופטימיים שמחים לקראת המחר מאותה סיבה.
(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו במהדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)