מודה במקצת
מסופר על הגה"ק בעל החתם סופר זי"ע שבשנה אחת נזדמן אל ביתו של אחד ממשכילי העיר פרשבורג בערב חג השבועות, וראה את ביתו מעוטר בירק כמנהג ישראל. לשנה אחרת שוב נזדמן לביתו של זה ולא מצא כל סימן לירק. כשהעיר לבעל הבית על כך, החל הלה לועג ומלגלג על מנהגי ישראל בכלל, ועל המנהג לשטוח ירק בחג השבועות בפרט…
כעס עליו החתם סופר ואמר: – דומני כי סוף סוף הצדק אתך. תמה הלה: הכיצד, גם רבנו מודה לדברי? השיבו החתם סופר: כך הייתה כוונתי: אשתקד עדיין היית "מודה במקצת", לכן היית חייב בשבועות (מלשון שבועה)… לא כן השתא שהנך כבר "כופר הכל" – וכופר הכל פטור מן השבועות…
(גליון פנינים)