"אבל אל תעשה את זה בבעלזא", הזהיר אותי מרן הגרי"ש אלישיב, לאחר שהציב שני תנאים להיתר להקליט את שיחות האדמו"רים הנאמרות בסעודה שלישית אחר צאת השבת. "בבעלזא אי אפשר להשתמש בהיתר הזה כי הרבי מבעלזא הרי יש לו רוח הקודש והוא יודע מה קורה גם מתחת לשולחן…"

יעקב א. לוסטיגמן

בשבוע שעבר הבאנו כאן ב'לקראת שבת', את חלקה השני של השיחה שקיימנו עם הגאון רבי משה פריד שליט"א, מרבני ודייני ק"ק בעלזא בבית שמש, בעל שו"ת 'וישמע משה', שהיה מקורב מאוד למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, במשך שנים, וזכה לחיבה יתירה אצלו. בחלק זה הבאנו כמה עובדות נפלאות אודות יחסו של מרן הגרי"ש לעניין התפילה במקומות הקדושים, והפעם אנחנו ממשיכים מאותה הנקודה שבה עצרנו.

"למעשה היה מרן אדם מאוד מסודר, וכמעט לא היו חריגות בלוח הזמנים שלו. שמעתי מבאי ביתו, שבמשך שישים השנים האחרונות לחייו הוא לא יצא בכלל מירושלים, וכנראה היה לו עניין מיוחד בזה, ולכן כל אירוע או שמחה שרצו בני המשפחה לעשות, היו צריכים לעשותם בירושלים, אם רצו שמרן זצ"ל ישתתף בהם.

"גם לפני כן מיעט מאוד לצאת מירושלים, מאז הגיע לגור בה עם משפחתו, בשנת תרפ"ד, כשהיה כבן 14 שנה. הוא היה יוצא לחתונות של הילדים שלו, שחלקן התקיימו מחוץ לירושלים וכדו', אבל היו אלו מקרים מעטים מאוד.

"עם זאת, מרן כן ביקר כמה פעמים בודדות בחייו בקבר רחל, ודעתו היתה שזה מקום תפילה מאוד מאוד גדול ושאפשר לפעול שם ישועות, ולכן היה מעודד מאוד את השואלים, לשפוך את צקון ליבם בתפילה על קבר רחל, שכבר מובא בחז"ל גודל מעלת התפילה במקום, וידוע שנקברה רחל במקום זה במיוחד כדי שיוכלו בני ישראל להתפלל על קברה בגלותם לבבל, וכן יוסף הצדיק ברדתו למצרים לאחר שמכרוהו אחיו לעבד.

מרן הביט בהם בפליאה. הוא למד בישיבת חברון?

"כמו כן היה מרן זצ"ל פעם אחת ויחידה במערת המכפלה שבחברון, ועל כך שמעתי ממנו באופן עקיף, ומעשה שהיה כך היה:

"באחת הפעמים שישבתי אצל מרן זצ"ל, הגיעה משלחת מטעמה של ישיבת חברון המעטירה, וביקשו להזמין את מרן לאירוע גדול מאוד שערכו לכבודה של תורה, במסגרתו כינסו את כל בוגרי ישיבת חברון לדורותיהם, אלו שיכלו להגיע, לכינוס ענק שהתקיים בבנייני האומה, לציון 80 שנה למאורעות תרפ"ט.

"במהלך הביקור, אמרו נציגי הישיבה למרן בדרך צחות שהוא צריך להגיע לכינוס כי גם הוא למד בישיבת חברון…

"מרן הביט בהם בפליאה. הוא למד בישיבת חברון? הרי ידוע שהוא בכלל לא למד בישיבה, הוא היה לומד לבדו גם בבחרותו, אבל אחרי רגע של תמיהה נהרו פניו: "אהה… אתם מתכוונים לפעם ההיא בשנת תרפ"ט!".

"או אז סיפר מרן שלאחר אירוסיו עם הרבנית, בתו של הגאון רבי אריה לוין זצ"ל, הוא נסע לחברון כדי להתפלל במערת המכפלה לפני החתונה שיעלה הזיווג יפה ושיזכה להקים בית נאמן בישראל ולגדל בנים ובנות צדיקים וצדקניות.

"כששהה בחברון, הוא חיפש מניין כדי להתפלל מנחה. מסתבר שבאותם ימים לא היה כל כך קל למצוא מניין במערת המכפלה,  ולכן פנה מרן להיכלה של ישיבת חברון כדי להתפלל שם מנחה עם בחורי הישיבה. ומה עושה הרב אלישיב כשהוא בא להתפלל מנחה, הוא הרי מגיע כמה דקות לפני, ובוודאי פותח גמרא. ואחרי מנחה? הוא כמובן פותח שוב את הגמרא עד שתבוא השעה של הנסיעה בחזרה לירושלים, וממילא אפשר לומר שהוא למד בישיבת חברון…".

**

"כמובן שלהיות מקורב לאדם גדול כזה כמו רבינו זצ"ל, יש אינספור מעלות ותועלות שאפשר להפיק מזה. עצם הקרבה הזאת כשלעצמה היתה מתנה מיוחדת במינה שהוא העניק לי בלי שהייתי הגון וכדאי לכך, ועל זה לבד הייתי אסיר תודה למרן זצ"ל, אבל אחת התועלות הנוספות היתה שהוא גם הפך אותי להיות השליח בינו ובין מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא, כשהיו לו עניינים ציבוריים שהיה זקוק לו.

"מרן זצ"ל מאוד אהב את הרבי מבעלזא, ולא הסתיר את הכבוד שההערכה שהוא רחש לו. עד כדי כך, שפעם כששאלתי אותו שאלה הלכתית, הוא השיב לי תשובה שלא ציפיתי לה בשום אופן…

"השאלה שהצגתי אז בפניו נוגעת להרבה חסידויות שבהם האדמו"רים אומרים 'שלוש סעודות תורה'. ה'טיש' של סעודה שלישית נמשך עד שעה מאוחרת, ובמהלכו אומר הרבי דבר תורה שבדרך כלל הופך לשיחה מוסרית לעורר את הלבבות לעבודת ה', לקראת שבעת ימי המעשה, וכאשר דבר התורה הזה נאמר אחר זמן צאת השבת, אפילו אחר זמן 'רבינו תם', נשאלת השאלה האם מותר להקליט את דבריו של הרבי, אף שהוא עצמו עדיין לא הוציא את השבת.

"אמר לי מרן זצ"ל, שהדבר מותר בשני תנאים. תנאי ראשון שהרבי עצמו לא ידע שהוא מוקלט, כי אם הוא יודע שמקליטים אותו הרי יש חשש של מלאכה האסורה לעשות קודם הבדלה, ויהיה עליו לומר 'ברוך המבדיל', מה שיכניס אותו גם לבעיה לגבי אמירת 'רצה' בברכת המזון שנאמרת בסוף ה'טיש'…

"תנאי שני שהציב מרן זצ"ל להיתר הזה, היה שגם הציבור בכללותו לא ידע, כדי שלא יהיה חילול ה', שיגידו שעושים צחוק מההלכה ונותנים לרבי לעשות מלאכה אסורה קודם הבדלה ואף אחד לא מספר לו… אם רק המקליט יודע, ועושה זאת בסתר, הדבר מותר.

"אבל אל תעשה את זה בבעלזא", הזהיר אותי מרן הגרי"ש אלישיב. "בבעלזא אי אפשר להשתמש בהיתר הזה כי הרבי מבעלזא הרי יש לו רוח הקודש והוא יודע מה קורה גם מתחת לשולחן…".

**

זאת היתה הפתעה מאוד גדולה, ממתי הרב אלישיב שולח את הרבי מבעלזא במקומו לכינוסים?

במספר הזדמנויות ביקש ממני מרן שאקרא לרבי מבעלזא בשמו, ואבקש ממנו להשתתף באירועים ציבוריים חשובים שבהם היה צורך להעביר מסר ברור לציבור. כך היה בשנת תשס"ט, כשהתקיים כינוס בחירות גדול באולמי תמיר בירושלים, וגם מרן הגראי"ל שטיינמן הגיע אז מבני ברק במיוחד, מרן הרב אלישיב ביקש ממני שאבקש בשמו בכל לשון של בקשה מהרבי מבעלזא שיבוא להשתתף בכינוס.

"פעם אחרת היה כינוס שעסק בנושא של לימודי הליב"ה וגדולי ישראל החליטו להתכנס כדי לקבוע גדרים ותקנות בנושא, לבל יפרצו פרצות בכרם בית ישראל חלילה, אלא שהפעם הוחלט שהכינוס יתקיים בבית מרן הגראי"ל שטיינמן, מסיבות שונות, וביקשו ממרן הרב אלישיב הוא אמר שלא יוכל להשתתף בכינוס שמתקיים מחוץ לירושלים, אבל הוא אמר שבמקום זאת הוא ישתדל שהרבי מבעלזא יגיע לכינוס.

זאת היתה הפתעה מאוד גדולה, ממתי הרב אלישיב שולח את הרבי מבעלזא במקומו לכינוסים? אבל כך הוא אמר להם, והמשימה לדאוג לכך שזה אכן יבוצע הוטלה עלי.

אני אכן פניתי למורי ורבי הרבי מבעלזא שליט"א והעברתי לו את הדברים כמו שנצטוויתי, אמרתי לו שזה מאוד מאוד חשוב לרב אלישיב באופן אישי.

באותו יום שהתקיים הכינוס בבני ברק, הופעל עלי לחץ כבד מצד הרב אלישיב, כדי לוודא שהרבי מבעלזא אכן נוסע כמתוכנן לבני ברק ולא משנה תוכניות ברגע האחרון. שלוש או ארבע פעמים קיבלתי טלפונים מנכדו חביבו הרה"ג רבי אריה אלישיב שליט"א, שאמר לי "הרבי רוצה לוודא שהרבי מבעלזא אכן נוסע לבני ברק". ואני בכל פעם אמרתי שכן, בדקתי את העניין והרבי מבעלזא אכן מתכוון לצאת לבני ברק.

"רק אחרי שהרב אלישיב שמע שהרבי מבעלזא כבר נמצא במכונית ויצא לדרכו לכיוון בני ברק, נחה דעתו. למחרת כשהגעתי אליו כמו בכל בוקר, מיד אמר לי מרן, יישר כח מיוחד על כך שעזרתי לו אתמול לוודא שהרבי מבעלזא אכן נוסע לכינוס… ואף ביקש ממני למסור תודה בשמו לרבי מבעלזא, על כך שעשה את רצונו והשתתף בכינוס החשוב.

"אגב, הסיפור הזה מחדד את רמת המעורבות שהיתה למרן זצ"ל בנושאים של ציפור נפשה של היהדות הנאמנה. עם כל השקיעות שלו בתורה וחוסר הנכונות שלו להקדיש זמן לדברים אחרים, כשזה הגיע לנושאים של דאגה לעתידם הרוחני של ילדי ישראל וכדו', הוא לא נח ולא שקט, הוא פעל בכל כוחו והפעיל לחץ על אחרים, כדי לעשות כל מה שאפשר למען ה' ולמען תורתו".