ידידי רבי חננאל כץ שליט"א סיפר לי את המאורע הבא: בראשית דרכי בישיבה זכיתי להיכנס למעונו של הגרא"מ שך זצ"ל, יחד עם אבי מורי רבי יעקב כץ שליט"א, שהיה תלמיד חביב עליו עד מאד. ביקשתי מהרב שך הדרכה לדרכי בישיבה, וכה היו דבריו: 'בחור טוב אוכל טוב וישן טוב'. הרב שך שתק לרגע והוסיף כשבת שחוק על פניו: 'וכמובן, לומד טוב… ומדי פעם אף הולך לים עם חבריו. דעו לכם, אם רוצים לגדול, צריכים להיות בשמחה!'
'בחור צריך ללמוד ב…' אמר הרב שך ועצר כשהוא מנסה למצוא את המילה המתאימה. אבי הציע את המילים 'בחשק', 'בגישמאק', 'בברען' אך הרב שך קרא: 'ניין! ניין!' בעודו תר אחר המילה המדויקת שתגדיר את כוונתו. כשהוצעה המילה 'בכיף' התלהב הרב שך וקרא: 'כן, בכיף! בכיף! כך צריכים ללמוד. דעו שכל גדילתי בתורה היתה בזכות שתמיד השתדלתי ללמוד ב'כיף'!'
הרב שך עבר לתאר את ה'כיף' האישי שלו: 'בכל שבוע, החל מליל שישי, הייתי חוזר על כל מה שלמדתי והתחדש לי במשך השבוע, הן בגמרא, הן בהלכה והן במוסר. איזה 'כיף' זה היה! הייתי מסיים לחזור על הכל בליל ששי או למחרת ביום ששי. בשבת הייתי לומד משהו אחר, ש'כיף' ללמוד ומתחשק ללמוד, כגון 'קצות החושן', 'מנחת חינוך' או חידושי רבי עקיבא איגר'.
כשאבי שאל האם הכוונה ל'קצות החשן' על הסוגיה הנלמדת בישיבה, השיב הרב שך בתוקף: 'ניין! ניין!' כאומר שה'כיף' בשבת היה ללמוד עניינים אחרים, לאו דוקא מהסוגיה בה הוא היה שקוע במשך כל השבוע.
'הייתי לומד 'קצות החושן' על איזה ענין או נושא כלשהו שמעניין אותי. כך היו לי חשק ושמחה בלימוד. בסוף כל חודש הייתי חוזר על כל מה שלמדתי במשך החודש, בסוף כל 'זמן' הייתי חוזר על כל מה שלמדתי במשך ה'זמן', ובסוף כל שנה הייתי חוזר על כל מה שלמדתי במשך השנה. בסוף כל פרק הייתי חוזר על כל הפרק, ובסוף כל מסכת הייתי חוזר על כל המסכת'.
'איזה כיף' זה היה, כך למדתי וגדלתי, רק כך אפשר ללמוד ולגדול!' הכריז הרב שך בהתלהבות.
הרב שך המשיך ודיבר על שקיעות בלימוד התורה, ואבי ביקש ממנו שיחשוף מעט על עצמו כדי שנקבל מושגים בגדלות. וכה היו דבריו כמעט מילה במילה: 'חלילה, לא בשביל גאווה, היות ובקשתם אומר לכם מעט. אתם יודעים שביום שלישי אני אומר שיעור כללי. אם רוצים שהשיעור יהיה אמת לאמיתה, אי אפשר לשלוף אותו מהכיס, צריכים להכין אותו טוב טוב. בימים שלפני השיעור כל כולי שקוע בשיעור. אני אוכל וחושב על השיעור, אני ישן וחושב על השיעור'…
הרב שך הישיר לעברי את מבטו וציין: 'גם עכשיו כשאני מדבר אתך אני חושב על השיעור. זה מה שנקרא להיות שקוע בלימוד'!
כפי הידוע, עבר הרב שך חיים קשים מאד מבחינה גשמית. בצעירותו הוא נפרד מהוריו ולא ידע על גורלם, במשך תקופה ארוכה הוא למד בעזרת הנשים, כשאשה מביאה לו מזון. אבל למרות זאת הוא למד תמיד בשמחה וב'כיף'. הלימוד היה ה'כיף' האמיתי שנסך טעם ושמחה בחייו.
לאחר הביקור המפעים חזרתי לישיבה ואמרתי לחברי: 'תמיד ידעתי שהגרא"מ שך הוא גדול הדור, אבל כשהייתי במחיצתו למדתי שהוא גם האדם המאושר בעולם!'
(מתוך הספר הנפלא 'לרומם')