סיפר הג"ר ניסן גולדברג שליט"א מרבני ישיבת "אור ישראל": פעם בשנה הוא טס לאוסטרליה לאסוף כסף לישיבה. לאוסטרליה אין טיסות ישירות מארץ ישראל, בדרך כלל טסים מישראל לגרמניה, משם לסינגפור ומשם לאוסטרליה.
באחת הפעמים שטס, כשהמטוס המריא מסינגפור לאוסטרליה, התיישבו לידו שני גוים, שנראו יפנים או סינים. הם ישבו ודיברו ביניהם והוא ראה שהם נורא מתחבטים. לאחר כמה דקות פנו אליו ושאלוהו באנגלית: "אתה יהודי?" הוא אמר להם שכן, והם התחילו להתרגש. ואז שאל אותו אחד מהם: "תאמר לי, האם מותר לנו לנגוע בך?" הרב גולדברג הינו טיפוס חביב מאוד, והוא אמר להם שימתינו מעט. הוא התרומם, פתח את המקום בו מניחים את החפצים, הוריד משם את הפראק, לבש אותו ואז אמר להם שכעת הם יכולים לנגוע בו. הם התרוממו, נגעו בהתרגשות רבה ולא גמרו להודות לו על כך שאיפשר להם לגעת ביהודי…
אנחנו אולי צוחקים מהסיפור, אבל צריך לדעת שזו האמת. כך צריך להיות! כאשר גוי זוכה לנגוע ביהודי, הוא צריך להיות מאושר, כי הוא נוגע בבנו-בכורו של השי"ת. אין כאן 'המלצה' לגבות כסף עבור נגיעה בנו… אלא רק שנדע להעריך את עצמנו. הקב"ה אומר לנו כי אנו בניו, הוא ירד אלינו כדי למסור לנו את תורתו, ועלינו לדעת להעריך את מעלתנו כיהודים.
סיפר הרב קאופמן שליט"א שהיה כותב בתקופה מסוימת ב"יתד נאמן", שפעם היה נוכח בפגישה שקיים ראש הממשלה עם עיתונאים חרדים. גם רעיית ראש הממשלה היתה נוכחת בפגישה ועם סיומה הוא ניגש אליה וביקש רשות לשאול כמה שאלות אישיות, תוך שהוא מבטיח שהוא לא יפרסם את תשובותיה בלי הסכמתה. לאחר שהיא השיבה בחיוב הוא שאל אותה: "לפני שהתחתנת עם בעלך ידעת שהוא איש ציבור שעסוק כל הזמן בענייני הכלל, האם קבעתם ביניכם אי-אלו דברים בהנהגת הבית, שיהיו חוק ולא יעבור?" היא השיבה כי אכן דיברו על שלושה דברים, ובין השאר קבעו שפעם ביום יאכלו ארוחה משותפת, ומדי יום הוא יקדיש עשר דקות מזמנו לילדים.
"האם הוא מקיים את התנאים הללו?" שאל.
"כעת הוא ראש ממשלה, אין לו תמיד זמן לעמוד בתנאים הללו." – השיבה
"האם אינך מרגישה החמצה בכך שהוא אינו עומד בתנאים מינימאליים אלו?
"לא! הוא ראש ממשלה! – השיבה
"האם הילדים מרגישים איזה חסר בכך?"
והיא השיבה: "הילדים יודעים שהוא ראש ממשלה, ולכן אין להם טענות על כך שאין לו פנאי לדבר איתם".
המסקנה מכך היא פשוטה. מה המשמעות של 'ראש ממשלה'? האם מדובר על משכורת גבוהה? יש משרות עם הכנסות גבוהות יותר, תשאלו כמה מרוויח נשיא בית המשפט העליון. מה עוד שאת נשיא בית המשפט אין מי שישפוט, ואילו את ראש הממשלה בודקים מיום שכניסתו לתפקיד ועד צאתו. אז מדוע אין זה חסר לילדים שהאבא כמעט לא נמצא בבית ואין לו זמן לדבר איתם? כי הם חשים שזה כבוד גדול שאבא שלהם ראש ממשלה. הוא אמנם האיש המושמץ ביותר בעולם, אבל הוא ראש ממשלה!
גם אותנו, היהודים, משמיצים בכל העולם, ואם אנחנו יהודים חרדים – רודפים אותנו גם במדינה היהודית. ומדוע הם רודפים אותנו? מדוע בכלל רודפים את היהודים? כי הם מבינים מהי גדלותו של יהודי, ואין הם יכולים לשאת זאת.
אם הגויים מבינים מהו יהודי, מדוע שאנחנו לא נבין זאת?
בורא העולם קורא לנו 'עם סגולה'. הוא בחר בנו ובגללנו הוא ברא את העולם, אלא שאנחנו לא מספיק חדורים בהכרה במעלתנו.
לכן הקב"ה מעביר לנו את המסר העיקרי באומרו: "בני בכורי ישראל", כדי שנבין כי לזכות למעלה זו, דורש הדבר מאיתנו מאמץ, אבל הכל כדאי.
ידידי הרב עובדיה יוסף שליט"א, הוא נכד של הגאון האדיר רבי עובדיה יוסף זצ"ל. הוא סיפר לי שהסבתא שלו, הרבנית מרגלית ע"ה, היתה מספרת שאביה חשק מאוד להשיא אותה עם הרב עובדיה. היא היתה מאוד אינטליגנטית, חכמה ופילוסופית, וכאשר שמעה שהבחור המוצע לה הוא כזה גאון, רצתה לשמוע את דעתו בעניינים הפילוסופיים שהעסיקו את מחשבתה. בפגישתם היא העלתה איזה נושא פילוסופי, דיברה על כך דקות ארוכות וכאשר סיימה ביקשה לשמוע את חוות דעתו, אך הוא לא השיב לה כלום. היא שאלה אותו שוב מה דעתו על מה שאמרה, ואז הוא התנער מהמחשבות שהיה תפוס בהם ואמר לה שמוחו היה טרוד בעניין אחר ולכן לא שמע את דבריה. היא שוב חזרה על הדברים ושוב, כמו בפעם הראשונה, הוא לא השיב לה. מוחו היה שקוע כל העת בדברי תורה.
היא חזרה הביתה ואמרה לאביה: "הבחור הזה שהצעת לי הוא ספר תורה, אבל ספר תורה שמים בהיכל ולא בבית! הבחור יושב בפגישה ובמקום לשמוע אותי הוא חושב בלימוד!"
אביה של הרבנית, שהכיר היטב את הרב עובדיה, הכיר גם את הצד השני שלו, החביב, האנושי, החברותי, ולכן הזמין אותו אליו שיגיע בשבת לסעודה שלישית, אבל הזהיר אותו לבל יאמר מילה אחת של דברי תורה, אלא יספר כל מה שברצונו לספר בלי דברי תורה. הרבנית מרגלית שלא ידעה על ההזמנה, נדהמה לראות את הבחור עמו נפגשה, מגיע הביתה לסעודה שלישית. והנה במהלך הסעודה מבקש ממנו אביה לומר דבר מה, והלה שופע חביבות, מספר סיפורים נפלאים, מרתק את כל כולם במתק לשונו ולאחר דקות ארוכות אומר לו אביה: "עכשיו אתה יכול לומר דברי תורה".
אמרה הרבנית מרגלית לנכדיה: "אם הייתי מתפתה לקחת בעל רגיל, הבקי בכל הוויות העולם במקום לקחת ספר תורה, מה היה איתי היום? הייתי עוד איזו זקנה ההולכת עם מקל ואף אחד לא מעיף מבט לעברי. והנה זכיתי להיות אשת גדול הדור, וכל כך הרבה תורה באה דרך הבית הזה. האם ויתרתי על משהו? האם הפסדתי משהו כאשר התחתנתי עם ספר תורה?"
זה המסר שבורא העולם רוצה להנחיל לנו: "בני בכורי ישראל". תכירו את מעמדכם, את חשיבותכם ואל תתפתו לשכנועי היצר להחליף עולם חולף בעולם נצחי. הדרך אינה קלה, היא מלאה ניסיונות וקשיים, אבל יש לה מטרה ומשמעות ובסופה נירש טובה וברכה.
(מתוך מאמר נרחב ב'לקראת שבת' שמופץ בימים אלו)