דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית על דא ועל הא "מבחינתו זה היה ממש דבר פלא. ספר שלם אתה כותב על מה מותר לומר ומה אסור לומר? וואו! כמה שנים השקעת בזה?… כשהוא הבין במה דברים אמורים, הוא פשוט התלהב ובו במקום הודיע לי שהוא תורם לי 25 אלף שקלים"

"מבחינתו זה היה ממש דבר פלא. ספר שלם אתה כותב על מה מותר לומר ומה אסור לומר? וואו! כמה שנים השקעת בזה?… כשהוא הבין במה דברים אמורים, הוא פשוט התלהב ובו במקום הודיע לי שהוא תורם לי 25 אלף שקלים"

הג"ר דניאל חיים אורלנצ'יק, מרבני בית ההוראה של 'משמרת השלום' ומחבר ספר 'שמירת הפה כהלכתו', בשיחה מרתקת בעקבות הקונטרס החדש שהוציא לאור
ד' שבט תשפ"ד
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

יוחנן וסרמן

ברבמשך שנים רבות משקיע הג"ר דניאל חיים אורלנצ'יק שליט"א, מאמץ רב בנושא של ליבון ופסיקת הלכות בענייני שמירת הלשון. באמתחתו כבר שורה ארוכה של קונטרסים שהוציא לאור בנושא זה, כשכל אחד ואחד מהם פונה לקהל יעד מסוים, ומלבן את הלכות שמירת הלשון בתחום ספציפי זה.

כך למשל חיבר הרב אורלנצ'יק קונטרס ייעודי לשמירת הפה כהלכה בשידוכים, עם הנחיות ברורות למחנכים ומשגיחים מתי הם צריכים להימנע מלענות על שאלות ומתי עליהם להשיב תשובות נכונות, באילו נושאים אסור להם לשנות מן האמת וחובה עליהם ליידע את ההורה המברר אצלם על חסרונות או בעיות שיש למדובר או למדוברת, ומתי הם צריכים להתחמק מהשאלה ולהימנע מלהשיב עליה תשובה חד משמעית.

כל הקונטרסים הללו הנם מעין נספחים לספר המרכזי 'שמירת הפה כהלכתו', בו מברר הרב אורלנצ'יק בעיון חקירה ודרישה הלכות נחוצות בענייני שמירת הלשון, מה שהוביל אותנו לשאול אותו כיצד התגלגל לעסוק דווקא במקצוע זה, מכל מקצועות התורה, עד שהפך למורה צדק במיוחד לענייני שמירת הלשון, ואף זכה לכתב הסמכה מיוחד מאת הגאון רבי משה שאול קליין, להשיב את שואליו דבר בהלכות אלו, ואכן הוא חבר מן המניין בצוות המשיבים ההלכתיים של 'משמרת השלום'.

 

האמת היא שבטבע שלי אני ממש ההיפך מזה

"האמת היא שבטבע שלי אני ממש ההיפך מזה", מספר הרב אורלנצ'יק בגילוי לב  "בילדותי הייתי בעל לשון חדה מאוד, ולא פעם הייתי מדבר בעוקצנות מפולפלת, אני הייתי הילד הכי צעיר בכיתה, והילדים האחרים די פחדו ממני.

"אני זוכר באופן מיוחד את אותו מקרה שבו מישהו שנפגע מדברי, החל לרדוף אחרי, ואני ברחתי ממנו כל עוד נפשי בי, מה'חיידר' עד לביתי, מרחק של כקילומטר וחצי, כשהחבר דולק אחרי ורוצה לכלות בי את זעמו. שנים רבות אחרי, פגשתי את אותו חבר, וניצלתי את ההזדמנות כדי לבקש ממנו מחילה.

"כמה שנים מאוחר יותר, החלה התעוררות ציבורית בנושא הזה של שמירת הלשון. עד אז לא ידעו על כך, ספר החפץ חיים לא היה מאוד נפוץ, והעיסוק בו היה כמעט נדיר. אנשים מעטים היו ערים לנושא הזה של שמירת הדיבור והלשון, ואז החלה התעוררות ציבורית, וגם אני נחשפתי לנושא כמו רבים אחרים.

"כשהבנתי את חומרת העוון, הרגשתי מאוד רע עם עצמי. איך עשיתי הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים כל כך הרבה פעמים? כמה פעמים דיברתי בגנותם של אחרים, עלבתי בהם, פגעתי בהם. נורא ואיום. התחלתי להתפלל על זה באופן פרטני לקב"ה שיזכה אותי לתקן את כל מה שעוויתי וחטאתי ופשעתי בחטא הלשון".

**

ואכן תפילותי נענו, והקב"ה זיכה אותי ללמוד בחברותא עם מורי ורבי

"ואכן תפילותי נענו, והקב"ה זיכה אותי ללמוד בחברותא עם מורי ורבי הגאון רבי נחמן הרשקוביץ שליט"א, שהיה מגיד שיעור שלי בישיבת קרעטשניף, וכמה שנים לאחר מכן התחיל ללמוד איתי בחברותא, ובתוך שאר הלימודים שלמדנו יחד, הוא הקדיש זמן מיוחד גם ללימוד של הלכות שמירת הלשון בצורה יסודית ומעמיקה. הוא הכניס אותי לנושא וההתחלתי לקבל מושגים קצת יותר נרחבים מה אסור, מה מותר, מה הגדר של גנות, מתי זה נחשב לתועלת ועוד ועוד.

"אחרי תקופה נוספת קם הרב אהרן מרגלית, שמפורסם בציבור בעיקר בזכות ספרו הנודע 'אתהלך', ונדבה רוחו אותו להקים מפעל עצום של שמירת הלשון. הוא החליט לייסד כולל מיוחד ללימוד הלכות שמירת הלשון באופן יסודי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ויחד עם הגאון רבי נחמן הרשקוביץ הוא הלך לגדולי הפוסקים שבירכו אותו על היוזמה ועודדו אותה מאוד, וגם הנחו אותם איך לבסס את הלימודים ומה צריכים לעשות כדי שהלומדים יקבלו היתר הוראה מיוחד לענייני שמירת הלשון. בסייעתא דשמיא, מלאכת הקמת הכולל בפועל והעמידה בראשו הוטלה עלי, הודות להיכרותי הקרובה עם הרב הרשקוביץ ועם הרב אהרן מרגלית, והעיסוק הקודם שלי בנושא זה של שמירת הלשון.

"הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א, הפנה אותנו אל מורי ורבי הגאון רבי משה קופמן שליט"א, שנחשב לגדול הפוסקים בנושא זה של שמירת הלשון בדור הנוכחי. הוא חיבר סדרת חיבורים בנושא זה של שמירת הלשון, 'שבילי חיים', 'נתיב חיים', 'זרע חיים', וקונטרס 'מי מנוחה', קונטרס 'זהירות מלשון הרע' ועוד, והדפיס אותם בעשר מהדורות עם הסכמות של כל גדולי הפוסקים.

"הגר"מ קופמן בנה לנו תוכנית של תשע שנות לימוד והכשרה. שש שנות לימוד מעמיק ועיוני, שנתיים של מבחנים מקיפים ופרטניים, ועוד שנה של 'שימוש', במהלכה היינו מגיעים אליו והוא הציג בפנינו מכתבים ו'פקסים' שקיבל מכל רחבי העולם עם שאלות מורכבות בסוגיות של שמירת הלשון, ואנחנו היינו צריכים להשיב תשובות על השאלות הללו. כך הוא כיוון אותנו והנחה אותנו, מתי אנחנו צריכים להוסיף בירור, מתי צריכים לשים לב לדברים שנראים שוליים אבל משנים את התמונה כולה, ועוד ועוד, עד שהוא ראה שאנחנו אכן מכוונים להלכה וקבע שאנחנו כבר יכולים להתעטר בתואר 'יורה יורה' בהלכות לשון הרע.

"כשיצאנו לדרך היינו כעשרים אברכים, ומתוכם שישה אברכים השלימו את הלימודים והשימוש.

"הגאון רבי משה שאול קליין העניק לנו את כתב ההסמכה ומאז אנחנו עוסקים בנושא, כל אחד לפי דרכו וענייניו, ואני יכול לומר לכם שהטלפון לא מפסיק לצלצל, אין לי מושג אפילו איך אנשים מגיעים אלי, רבים מתקשרים דרך הקו של 'משמרת השלום', אבל יש גם אחרים שמתקשרים לטלפון האישי שלי, ואני שמח על כל טלפון, כל שאלה היא עולם ומלואו, וכל אחד זכאי לקבל הדרכה והכוונה פרטנית איך להיזהר מאיסור לשון הרע ושאר האיסורים החמורים הכרוכים בדיבור פה".

 

האם מותר למורה מקצועית שמלמדת את הבנות מתמטיקה למשל, לעדכן את מחנכת הכתה בהתנהגות של הבנות?

 החיבור שהוצאתם לאור עוסק בשאלות שנוגעות לחייהן של מורות בבית ספר. כאן המקום לשאול, לפי מה אתם בוחרים נושא, ולמה בעצם אתם מחלקים את ההלכות לקונטרסים רבים וקצרים יחסית?

"הקונטרס הספציפי הזה 'קובץ לבית יעקב', הוא דווקא פרי יוזמה של מחנכת דגולה יחד עם כמה מורות צדקניות, ששמו לב שתוך כדי עבודה בבית הספר יש לה שאלות רבות בנושא שמירת הלשון, והן נשארות בלתי פתורות. אני לא מדבר על הלכות פשוטות וידועות של מה אסור ומה מותר, אלא נושאים שהם לא 'שחור לבן'.

"האם מותר למורה מקצועית שמלמדת את הבנות מתמטיקה למשל, לעדכן את מחנכת הכתה בהתנהגות של הבנות? אולי יש בזה משום לשון הרע? ברור שלא כל דבר מותר לספר וגם ברור שיש דברים שאפשר וגם צריך לספר. איפה עובר הגבול?

"אם המורה מחזיקה בדעה שלילית על כיתה מסוימת, מותר לה לבקש מההנהלה שלא יתנו לה לחנך את הכתה הזאת בשנה הבאה כי זאת 'כיתה קשה', או שיש בזה משום לשון הרע? מותר למורות להחליף ביניהן חוות דעת על תלמידות או על כיתות שלמות, מתי כן, מתי לא. מה מותר לומר לאמא שבאה לאספת הורים, האם הותרה הרצועה ומותר לומר לה הכל על הבת, או רק מה שהמורה בטוחה שיביא לתועלת?

"השאלות הללו הם שאלות לא פשוטות, וגם התשובות לפעמים לא חד משמעיות, כי זה מאוד תלוי במקרה הספציפי. כמובן שגם מורה שלומדת את הקונטרס הזה מרישא ועד גמירא ויודעת אותו בעל פה, עדיין תצטרך לשאול מדי פעם שאלות הלכה למעשה, אבל יהיו לה מושגים, היא תהיה ערה יותר למה שאסור ומה שמותר, ותדע לשאול את השאלות הנכונות.

"אותה מחנכת אספה צרור של שאלות כאלו ושלחה לי באופן מרוכז, ואכן ישבתי על המדוכה ועיינתי בנושאים הללו, וכתבתי תשובות קצרות ותמציתיות ככל האפשר, וכך יצא לדרך קונטרס מיוחד בנושא, כמובן שאחר כך הוספנו עליו עוד כמה שאלות נחוצות ונפוצות, ממה ששאלו אותי מורות בטלפון, וב"ה יצא מתחת ידינו דבר נאה ומתוקן בסייעתא דשמיא.

"לגבי השאלה שלכם למה אני מעדיף להוציא קונטרסים קצרים, שתי תשובות בדבר. קודם כל להוציא קונטרס זה לא משהו שבא בחינם, זה עולה כסף. הייתי שמח לחבר ספרים עבי כרס, אבל צריכים מימון כדי להדפיס ולהפיץ אותם.

"אבל יותר מזה יש כאן גם עניין של תועלת. הקונטרס הזה ממוקד למורות. באופן ספציפי ופרטני. קונטרס אחר ממוקד לשידוכים! יש לי קונטרס שחיברתי וממוקד לקבוצות תמיכה, שזה מקום שבו אנשים באים  ושופכים את לבם ועלולים להיכשל בלא מעט לשון הרע שמדברים על ההורים ועל בני הזוג ועל הילדים ועל מי לא…

"מטפלת שמנחה קבוצות תמיכה, לא תמצא עניין בשאלות שנוגעות למורות, ומורות בבית הספר לא מתעניינות יתר על המידה בהלכות הנוגעות לקבוצות תמיכה. לכל אחד יש את התחום שלו, וכשאני ממקד את ההלכות הספציפיות והחשובות ביותר לבעלי מקצוע מסוים, בקונטרס ממוקד, התועלת גדולה לאין ערוך".

  • הזכרתם את סוגיית המימון. איך באמת מממנים הוצאת ספרים וקונטרסים. מדובר בהוצאה כבדה, האם כיסוי ההוצאות מגיע ממכירת הספר?

"זאת שאלה שאלתית. כיסוי ההוצאות אולי מכסה את ההשקעה אבל רק אחרי זמן ממושך מאוד, וההכנסה ממכירת ספרים נכנסת טיפין טיפין. אתה צריך לשלם בפעם אחת סכום נכבד מאוד כדי לממן את ההדפסה, ואחרי כך מקבל את זה בתשלומים של כמה מאות ואפילו כמה עשרות שקלים בחודש…

"לכן לא תראה כמעט ספר שיוצא היום לאור בלי שמישהו מימן לפחות את החלק הארי של הוצאתו, וכל מחבר ספר יגיד לכם שיש לו סיפורי מופת אודות הסייעתא דשמיא המיוחדת שליוותה אותו כדי שהספר יראה אור. ואני יכול לספר בהקשר זה סיפור נפלא שאירע כשהוצאתי את הספר הראשון, שלי 'שמירת הלשון כהלכתה', שהוא בעצם דומה לספר הנפלא והמיוחד במינו, 'שמירת שבת כהלכתה', אלא שהוא עוסק במקצוע אחר בתורה.

"תקופה לפני שהשלמתי את כתיבת הספר לאחר עמל ויגיעה של שנים, התחלתי ללמוד עם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות. הוא ביקש ממישהו שיסדר לו חברותא ללימוד גמרא, הוא רוצה להכיר את תורת ישראל, ואני לקחתי על עצמי את האתגר. כמובן שלא היה לי זמן מיותר, ולא חיפשתי ריגושים, אבל יש בזה שליחות עצומה, לשבת עם יהודי שרוצה להכיר את בוראו דרך התורה הקדושה ולקרב אותו לתורה ולמצוות.

וואו! כמה שנים השקעת בזה?

"כשהגעתי לישורת האחרונה של הכנת הספר לדפוס, התחלתי לחשוב על מקורות מימון. הייתי כבר בתחילתה של תקופת השאת הצאצאים בלי עין הרע, הוצאות יש בשפע, הכנסות הרבה פחות… מאיפה אני ממן את הוצאות הדפוס שבאותה תקופה, לפני כ-13 שנה, עמדו על כ-50 אלף שקלים.

"חשבתי לגייס לעניין כמה ידידים נדיבי לב, שכל אחד יתרום סכום קטן וביחד יהיה משהו, אבל זה לא פשוט, לא נעים לבקש טובות, ואני לא רוצה לגרום לאנשים לתת כסף רק כי לא נעים להם לומר לי לא…

"באחת הפעמים בהן למדתי עם אותו יהודי, נפלה עינו על תכריך הכתבים שהיה איתי. הוא הסתקרן ושאל אותי מה זה, ואני אמרתי לו שזה ספר שאני עומד להוציא לאור בעז"ה, מיד אחרי שיהיה לי את המימון…

"מה זה הספר הזה", הוא שאל, והסברתי לו על הנושא של שמירת הלשון, חשיבות העניין והחובה להיזהר בכל דבר שמוציאים מהפה.

"מבחינתו זה היה ממש דבר פלא. ספר שלם אתה כותב על מה מותר לומר ומה אסור לומר? וואו! כמה שנים השקעת בזה?… כשהוא הבין במה דברים אמורים, הוא פשוט התלהב ובו במקום הודיע לי שהוא תורם לי 25 אלף שקלים, ובלבד שאנציח את שם אביו המנוח על הספר, לעשות נחת רוח לנשמתו.

"את החצי השני תרם יהודי חרדי נדיב לב שהתלהב גם הוא מהרעיון ורצה לקחת זכות בזיכוי הרבים הזה, וכך הגיע הספר לדפוס, ויכולתי גם למכור אותו במחיר מוזל מאוד, אחרי שעיקר ההוצאות כוסו מבעוד מועד".

**

איך לומדים הלכות שמירת הלשון במשך שש שנים בעיון?

איך לומדים הלכות שמירת הלשון במשך שש שנים בעיון? הרי ספר ההלכה היחיד שעוסק בנושא הוא 'חפץ חיים', אפשר ללמוד ולסיים אותו בתוך שבוע לכל היותר, גם מי שמקדיש רק עשר דקות ללימוד מסיים אותו בתוך ארבעה חודשים, מה למדתם כל כך הרבה זמן?

"החפץ חיים הוא אכן הראשון שקיבץ את כל ההלכות למקום אחד וכתב אותן בצורה מסודרת, אבל ההלכות האלו קיימות ומפוזרות בכל רחבי הש"ס והפוסקים, כמו שהח"ח עצמו כותב בהקדמה לספרו.

"אנחנו למדנו את כל הסוגיות הללו הדק היטב, עם כל הראשונים, ללבן כל הלכה והלכה בדיוק מה הגדר שלה, מה השורש שלה, עד היכן מגיעים הדברים ועוד. הרי הח"ח השקיע מאמץ רב כדי שהספר יהיה שווה לכל נפש, הוא כתב רק את תמצית הדברים, אנחנו למדנו את הדברים בהרחבה גדולה.

"כך למשל יש שני דפים במסכת 'ערכין' שעוסקים בנושא של שמירת הלשון, יש רי"ף במסכת שבת דף ל"א שעוסק בהרחבה בנושא זה, הסוגיא של 'באפי תלתא', נמצאת במסכת בבא בתרא, ומשם אפשר להגיע לבירורים הלכתיים דקים ומפורטים בשאלה מה נקרא דבר מפורסם ומה לא, ומתי ההיתר 'באפי תלתא' אכן מאפשר לומר משהו שכבר ידוע לכולם. אני בעניי הגעתי ל-13 תנאים שונים שנצרכים כדי להשתמש בהיתר של 'באפי תלתא'! 13 תנאים שאם לא התקיים אחד מהם, ההיתר הזה לא תופס, ומי שעיין ב-13 התנאים הללו, מבין מיד שזה כמעט 'בלתי עביר', נדירים מאוד המקרים שבהם אפשר להשתמש בהיתר הזה, וכמובן לא המצאתי שום תנאי, אלא הכל לקוח מתוך הסוגיא עצמה והראשונים המבארים אותה, רבינו יונה, תוס', מהרש"ל ועוד.

"ויש עוד סוגיות שונות בגמרא כשרבינו הקדוש אומר לבנו 'כלך לך מלשון הרע', ודברי חז"ל במדרשים השונים ועוד ועוד. יש הרבה מאוד מה ללמוד בנושא של שמירת הלשון, אלא שזה מפוזר בכל חלקי התורה, וצריכים לקבץ וללקט בעמל וביגיעה רבה".

  • ומה התגובות של הציבור לעיסוק בנושא ולקונטרסים היוצאים לאור תמידין כסדרם?

"התגובות מאוד נלהבות. קודם כל התגובות של גדולי התורה שנחשפים לזה ומעודדים בכל פה. מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שיבח כמה פעמים את הקונטרסים הללו, ועלעל בהם בנוכחותי, יש גם הסכמה שלו על ספר 'שמירת הפה כהלכתו', כשמחמת חולשתו מי שכתב אותה בשמו היה נכדו הרב מתתיהו זאב שטיגל שליט"א, שכתב אותה בנוכחותו ועל פי דברו. כמו כן זכנו להסכמה נוספת החתומה בחתימת ידו של מרן שר התורה זצ"ל בחודש אב תשפ"א, אולי היתה זו ההסכמה האחרונה עליה חתם, ומי שכתב אותה היה בנו חביבו הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א. מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין גם הוא מאוד תומך בעניין בכל כוחו ואף כתב לנו הסכמה מיוחדת במינה.

"כמו כן זכינו להסכמה נלהבת של הגאון רבי ישראל גנס שליט"א, והאמת שמי שיודע שמאוד קשה להגיע אליו כיום, בגלל עיסוקיו הרבים בהרבצת תורה, אבל הגברת שמשמשת כעורכת לשונית של הקונטרסים הללו נמצאת בקשרי ידידות עם הרבנית, וכשהרבנית שמעה ונחשפה לתוכן היא הראתה אותו לרב שליט"א שמאוד התלהב וגם כתב הסכמה בהתאם, הגאון רבי משה שאול קליין, כמובן מלווה את כל הפעילות הזאת עוד מהצעדים הראשונים שעשיתי בתחום הזה של ההוראה של שמירת הלשון וגם הוא מאוד נהנה מכל התקדמות ולא מסתיר את השמחה שלו על כל קונטרס נוסף שיוצא לזכות את עם ישראל בנושא זה של שמירת הלשון על כל חלקיה בכל התחומים ובכל המקצועות.

"אבל הכי חשוב זה שהציבור מגיב בצורה חיובית. אנשים פשוט לומדים בקונטרסים הללו ומשנים את ההתנהלות שלהם בעבודה ובחברה, וזה מה שחשוב יותר מהכל".

לבירורים, הזמנת הרצאות ורכישת הקונטרסים: 0504125999.

 

הג"ר דניאל חיים אורלנצ'יק ספרים שאלות ותשובות שמירת הלשון

אולי גם יעניין אותך

"אני כותב מה שה' שם בלבי!"
'היה מסתתר בעת התקפת כאבים מאביו...'
שלא תחשבו שאין לי מצפון. דווקא יש לי, והוא התחיל להתעורר...
הפרופסור פרץ בבכי ושאל איך הרב יודע שאני מהול?
ההורים נדהמו. העובדת הזרה הגויה שלהם מציעה שידוך לבתם?! לאן הגענו...? אבל היא לא ויתרה...
הבחורים הגויים שלמדו בישיבת פונוביז'...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
מכתלי בית הדין

מכתלי בית הדין | משפטים תשפ"ו

משפטים

"צריכים פשוט לגשת לאנשים, ולדבר איתם, מהלב! אין יהודי שלא רוצה לזכות לזה"

הרה"ג ר' יעקב יונגרייס, אחראי שיעורי 'דרשו' ברחובות, לוד ואחיסמך, מספר על העבודה והאופן בו היא מתבצעת

סיכום הלכות שבועי

מדוע אסור להפעיל מכונת כביסה באמצעות שעון שבת? האם מותר להשתמש בשעון מעורר בשבת?

ומה הקשר בין מלאכות שבת לחיוב נזיקין על נזקי האש? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין

משפטים

רבי יצחק אלחנן ידע כי הם מחפשים עילה כלשהי כדי לפטר את הרב. מה יעשה? אם יכתוב שאסור ־ יהיו שישמחו לאידו של הרב, מצד שני אם יכתוב שמותר ־ נמצא מכשיל יהודים, חלילה

מְתוּקִים מִדְּבַשׁ • סיפורים ועובדות מגדולי הדורות בראי הפרשה

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר