את המעשה הבא סיפר הרה"ג רבי מאיר מיכאל גרינוולד שליט"א מפיו של בעל המעשה:
לאחר תקופה די ארוכה שלא הרגשתי טוב, שלח אותי רופא המשפחה לבדיקות מקיפות. כשהגיעו התוצאות חשך עלי עולמי. סיכויי ההחלמה היו מועטים מאוד, וחשתי את שעון החול של חיי הולך ואוזל. ידעתי שאני חייב לעשות משהו, להפוך עולם ולשנות סדרי בראשית, כדי שבורא עולם ישיב אותי, בטובו הגדול, לארצות החיים.
בעומדי מיוסר ותוהה, איך ומה לעשות, כיצד לפעול ולהרעיש עולמות, נזכרתי בהשגחה פרטית מופלאה בפירוש 'המאירי' על מסכת בבא קמא דף פ', שאומר שאפילו כל הדלתות סגורות, ע"י תפילה אפשר לשנות סדרי בראשית. נזכרתי גם ברמז יפה ששמעתי: "בראשית" – אותיות ת'ענה ב'כוונה א'מן י'הא ש'מיה ר'בא. על ידי עניית אמן אפשר לשנות סדרי בראשית.
החלטתי להתאמץ בכל כוחי בעניין זה. בקול חנוק אך החלטי, ביקשתי מהרופא להמתין עם הניתוח שלושה חודשים. הרופא הביט בי כאחד שדעתו התבלעה עליו. "אתה נורמלי?" הוא צעק, "אתה משחק עם החיים שלך? בעוד שלושה חודשים כבר לא תהיה בין החיים".
אמרתי בלבי: כן, אני משחק בחיים שלי! אני רוצה לשנות סדרי בראשית, להפוך את הטבע, אין לי מה לעשות בזמן כזה במיטת בית החולים. קבענו להיפגש לאחר שלושה חודשים, אם כי הרופא לא חשב שהפגישה הזאת באמת תתקיים.
אני התחלתי בסדר יום חדש: הלכתי לבית מדרש גדול בקרבת ביתי, שמתקיימים בו מניינים רבים. לא יצאתי לעבודה, רק ישבתי כל היום בבית המדרש. התפילה שלי היתה בכוונה עצומה, עם כל ליבי ונפשי. זכיתי לומר "אמן" ועוד "אמן", ועוד "אמן יהא שמיה רבא", וצעקתי בכל ליבי וריאותיי, שאכן יתגדל ויתקדש שמו יתברך בעולם.
מניין רדף מניין, יום חלף ולמחרת הגיע יום חדש, ואני חטפתי עוד עשרות זכויות של עניית אמן, ועוד שמיעת עשרות קדישים. הרגשתי שאני אוסף יהלומים שמתגלגלים בחוצות, ומכניס אותם לתוך שק החיים שלי.
חלפו שלושה חודשים, ועדיין נותרתי בחיים. התייצבתי בבית החולים, ונכנסתי אל הרופא שרצה לנתח אותי. הרופא לא האמין למראה עיניו, וקרא בקול גדול, "מה? אתה פה? אתה עדיין חי?" הוא שלח אותי לבדיקות חוזרות, ולשמחתי לא היה גבול – הבדיקות היו נקיות!
הרופא התרגז. הוא היה בטוח שאני מתעתע בו, שפניתי לטיפול אצל רופא אחר בבית חולים אחר.
אמרתי לו: רופא יקר, אכן הלכתי לטיפול אצל רופא אחר, הלכתי לרופא כל בשר! סיפרתי לו מה עשיתי בשלושת החודשים שחלפו. סיפרתי על התפילות שהתפללתי מעומק הלב, בידיעה שרק הקב"ה יכול להושיע אותי, וסיפרתי איך אספתי לי אוצר של אמנים וקדישים, ובזכות זה נפתחו לפני דלתות הישועה, והקב"ה שינה עבורי סדרי בראשית.
הרופא היה המום. לתשובה כזו לא ציפה. "עכשיו אני מתחיל להאמין שיש בורא לעולם", הוא אמר בהתרגשות. עיני זלגו דמעות של אושר ושל הודיה אינסופית למי שמפתח החיים בידו.
סיפורו של ר' יעקב הכה גלים, וגרם התעוררות גדולה אצל כל מתפללי בית הכנסת שלו. משום שכאשר הגיע אחר כך לביהכ"נ, בעת שענה אמיש"ר הרים שתי ידיים, ביד אחד החזיק את הבדיקות הראשונות וביד השניה את התוצאות שהוא בריא. למול מחזה כזה, כל מילה נוספת כבר היתה מיותרת. הכח של הקדיש, ובפרט של "אמן יהא שמיה רבא", נראה בעליל לעיני כל.
(גיליון 'דרישה וחקירה')