תוך כדי דיבור
״אני לא מצטער ־ אבל אינני מביך את שאלתך״…
מאנשי דקשוט היה הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ״ל. עד היכן הגיע דקדוקו ודיוקו של רבינו זצ״ל בכל תיבה ותיבה בטרם הוציאה מפיו ניתן ללמוד מהעובדה הבאה:
אחד מתלמידיו הקשה בפניו קושיא בלימוד, כשרבינו זצ״ל הסכית לדברים, ראה שאין כאן מקום לשאלה כלל, ואמר לו: "אני מצטער״… אך תוך כדי דיבור, תיקן עצמו רבינו זצ״ל, ואמר: ״סליחה, אני לא מצטער אבל אינני מבין את שאלתך״.
רבינו זצ״ל לא רצה שיתקבל הרושם, שכביכול הוא מצטער על אי-הבנת ה״קושיא״, שהרי לפי האמת לא חש צער בלבו, ואף שמטבע לשון זו הפכה למקובלת ושגורה בפי הרבים, תיקן מיד וגילה דעתו: ״אינני מצטער״.
(תורה דיליה ח"ב עמ' תרצב)