מדוע הקב"ה הורה למשה לפגוש את פרעה ולדבר איתו 'עַל שְׂפַת הַיְאֹר'?

הרב חגי ולוסקי

"אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל… אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן" (ו, יד)

מדוע רק שלושת השבטים הראשונים מתייחסים?

רש"י: המטרה היתה לייחס את שבט לוי, כדי לפרט את ייחוסם של משה ואהרן, והתחיל לייחס את תולדותם מראובן.

רשב"ם: (בשם המכילתא) שלושה שבטים אלו גינה יעקב בעת צואתו, וייחסה אותם התורה כאן להשמיענו שהם חשובים. ולפי הפשט מבאר שעד משה ואהרן הוצרך לייחס כאן ועד קרח ובני עוזיאל ופנחס, לדעת מי הנזכרים.

הרמב"ן: המטרה היתה לייחס את שנות לוי. עם זאת לא רצתה התורה להתחיל בשבט לוי, ללא איזכור של ראובן ושמעון, כדי שלא ייראה שלוי הוא בכור יעקב, ועל כן מנתה את שלושת השבטים הראשונים.

כלי יקר: הקב"ה רצה לתת את התורה על ידי מי שגדל בשבט "משולש", בהרבה מיני שילוש (עיין שבת פח ע"א), ועל כן התחיל לבדוק בראשי בית אבותם. הוא החל מראובן הבכור, ומצא ששבטו מונה ארבע משפחות, יש לו ארבעה ילדים, אחריו שמעון מנה חמש משפחות. משהגיע ללוי שהיו לו שלושה ילדים, פסל את הראשונים ובחר בלוי שמשולש בהיותו הבן השלישי ויש לו שלושה בנים.

***

"לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר…" (ז, טו)

מדוע הקב"ה הורה לו לפגוש את פרעה ולדבר איתו 'עַל שְׂפַת הַיְאֹר'?

מדרש רבה (ט, ח): "לא היה יוצא אלא המימה [בבוקר], לפי שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו, לפיכך היה יוצא בבקר. בשעה שהוא נצרך תפוש אותו".

מדרש שכל טוב: "שהרי אומר לך אתמול שאין לו פנאי לדבר עמך, ועכשיו לך אצלו בבקר שהוא יוצא לשפוך מים, היינו דנצרך לנקביו. 'וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ', תפוש אותו כדי שיתבייש מפניך… כשתראהו נצרך לנקביו, הרי הוא מתבייש ונחשב לפניך כהדיוט. 'עַל שְׂפַת הַיְאֹר', מקום שאין דרך לנטות לו ימין או שמאל להשמט ממך".

בכור שור: דרכם של השרים והמלכים לטייל על שפת הנהר. הקב"ה אמר לו שיוכל לדבר אתו, משום שרוב עמו לא נמצא שם. הטור (הארוך) מבאר באופן דומה, שהיה זה מקום פתוח, שיכל לדבר עמו, בניגוד לביתו שהיה סגור ולא היה השומר נותן למשה להיכנס אליו.

אברבנאל: יתרון הדיבור על שפת היאור כשפרעה יצא בבקר ליאור בדרך אימון שחימם את גופו לפני האכילה, (ולא לארמונו), משום ש'עַל שְׂפַת הַיְאֹר' ראיית המים תועיל לזכך את עיניו ותסייע לראייתו.

***

"וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה…" (ט, יא)

מדוע החרטומים לא יכלו לעמוד לפני משה?

מדרש רבה (יא, ו): "למה לא יכלו לעמוד מפני משה? לפי שהם השיאו עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד כדי שימות משה, ועוד שהיו מחייבין אותו הריגה על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו".

מדרש שכל טוב: "שפרח בבשרם, שהרי בשאר מכות היו יכולין לשמט עצמם לפי שעה ממשה ולאמר כי הם אינם לוקים עם שאר בני העם, אבל בשחין לא, כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים".

הרמב"ן: לא נראו לפני משה משום שהסתגרו בבתיהם מבושה.

בכור שור: השחין היכה בברכים ובשוקיים, כפי שכתוב 'יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם' (דברים כח, כז).

רבי חיים פלטיאל: משה היה חשוב בעיניהם ובעיני פרעה ועבדיו, כפי שכתוב 'גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד'. במכה זו הם לא יכלו לעמוד מפניו בגלל השחין, כשישבו הם לא יכלו לעמוד מפניו ולכבדו.

מלבי"ם: ב-3 המכות הראשונות, שנעשו ע"י אהרן, ניסו גם החרטומים להראות את כוחם. במכות ערוב ודבר, שהיכה הקב"ה הם לא ניסו, אך במכת שחין שהיכו משה ואהרן רצו להידמות להם ולעשות כמוהם, אך לא יכלו לעמוד לפני משה 'כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם' עצמם.

(מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' – לימוד פרשיות התורה בדרך שאלות ותשובות, שנכתבו ע"י הרב חגי ולוסקי.

להערות, מייל [email protected])