"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל"
בגמרא (בבא קמא מא:) מבואר דכל תיבת "גם" ו״את" לרבות קאי. וכאן יש להבין מה באו לרבות?
אלא מובא בשם הרה״ק בעל ה״ישמח ישראל" זי״ע דהתורה רצתה לרמז לנו על דרך הגאולה, שתהיה בבוא העת באחרית הימים: וזאת על פי מה שאמרו חז״ל (סנהדרין צח.) "אם ראית דור שהצרות מתגברות עליו כנהר חכה לו (למשיח) שנאמר (ישעיה נט, יט) 'כי יבא כנהר צר רוח ה׳ נוספה' וסמיך ליה (שם פסוק כ׳) 'ובא לציון גואל'".
ורצו לרמז בזה, כי לפני זמן הגאולה ירבו הצרות על עם ישראל, כמו גלי הנהר ההולכים במרוצה זה אחרי זה, ומוכח הוא, שעם ישראל יזעק אל ה׳ כדי שיושיעם מיד צר, וע״י זה ישלח להם את הגואל.
וזהו שאמר כאן הקב״ה למשה רבנו: כמו שכעת בגאולת מצרים, הקדמתי את הקץ הודות לכך שצעקת בני ישראל באה אלי – וכפי שהסביר הרמב״ן בפרשה הקודמת (ב, כ״ה): "והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם, "וישמע אלוקים את נאקתם", "ויזכור אלוקים את בריתו", "וירא אלוקים", "וידע אלוקים", "כי ידעתי את מכאוביו", כי אע״פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם, לא היו ראויים להיגאל, אלא מפני הצעקה קיבל תפלתם ברחמיו! כפי שכתוב "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוקים מן העבודה".
כך ״וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל״ – באחרית הימים אשמע את נאקתם וצערם של עם ישראל בארץ ישראל ובגולה, מגודל הצער והיסורין שהם יסבלו מבית ומבחוץ, הצער של חבלי משיח, ובכך אדע לגואלם ברחמים מרובים.
כתב המהרש״א (סנהדרין צז.) דכל מטרת היסורים והגזירות הנוראות של חבלי המשיח אותם אנו חווים בימים אלו, הם בכדי להביא למטרה אחת: שנבין ונסיק מסקנה, שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים, כי המציאות מראה שרק הקב״ה יכול לפתור לנו את כל הבעיות, מהן סובלים עם ישראל בכל העולם, וזה יהיה כפי שחז״ל הק׳ הבטיחו לנו, בעת אשר יתגלה מלך המשיח, שבזמנו תבוא הרווחה לעם ישראל בכל העניינים, ברוחניות ובגשמיות: יהא שפע גשמי גדול ללא מחסור, יפסקו המחלות, המוות, הצער, הבכיה, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים.
א"כ היוצא לנו מכל זה שיש לנו כח גדול בפה, וצריכים פשוט להשתמש בזה!
השבוע גם מובא הפסוק "קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין" – ביאר ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: הרמב"ם כותב שהאדם נמשך אחר סביבותיו, וכאן אנו רואים שלא רק האדם נמשך אלא גם המקל נמשך, כי המטה אשר לקח משה, כשהשליכו לפני פרעה נהיה לנחש, וכשהחזירו למשה חזר המטה לקדמותו, ולכן אם רואים עם הארץ או אפילו רשע ח"ו ג"כ צריכים לקרבו שיהיה בין אנשים יראי ה' ואז יש סיכויים שייהפך להיות כמותם.
הגאון רבי אייז׳ל חריף זי״ע היה אומר בדרך צחות: בתורה אנו מוצאים שני ביטויים: "אות" ו״מופת". ומסתבר ש״אות" היא מדרגה גבוהה יותר מ״מופת", שכן אני מכיר הרבה, שאינם יודעים צורת אות, ואף על פי כן עושים (כביכול) מופתים…
אנחנו צריכים להכיר את האותיות, וגם את הכוחות שהקב"ה הטביע בנו!
לאחרונה סיפר הרב ר' אלימלך בידרמן שליט"א, שסיפר לו רבי יוחנן טייטלבוים שליט"א שהיה בארגנטינה ונתן לאריה לאכול ועמד ממש לידו, והאיך יכול להיות שלא טרף אותו? נודע שהאריה הזה מאז לידתו הסתובב בין הכלבים ולא יודע כוחותיו שיכול לטרופו, וזהו להכיר בכוחות.
כמו המשל על הגוזל שנולד ונפל בין חיות ולא ידע שיכול לעוף, עד שבא נשר זקן וצעק לו "פרוש את הכנפיים ותעוף, תדע יש לך כוחות! אל תישאר כאן!"…
וזה הלימוד בשבילנו לקחת ולדעת את הכחות ולהשתמש בו!