הציות לגדולי ישראל, זהו הקוד שבעקבותיו צעד והתנהל הגה"צ רבי ירחמיאל קראם זצ"ל במהלך כל ימי חייו. ובכללן, קבלת הניהול של בית הספר היסודי לבנות חינוך העצמאי 'חורב' באשדוד, אותו ניהל בהתנדבות מוחלטת…
מידי יום שישי היה מגיע הרב ירחמיאל לבית הספר לשם מטרה אחת ויחידה, נעלה ביותר מבחינתו – אמירת דבר תורה לתלמידות על פרשת השבוע. דבר זה היה בנפשו, והוא ראה בזה אקט חינוכי מדרגה ראשונה. שהבנות תאמרנה פירוש על הפרשה על יד שולחן השבת.
לצורך כך הוא היה מגיע מירושלים לאשדוד מידי ערב שבת, ופעמים שנסע באוטובוס מירושלים הלוך ושוב אך ורק למען מטרה זו. כי אינו דומה שולחן שבת עם דברי תורה מפי הילדה, אל שולחן שבת ללא הפירוש הקבוע על הפרשה. הדבר משנה את צביון הבית בכללותו מן הקצה אל הקצה – סבר.
סבר ואף עשה.
לאות ושם דבר היו דפי הקשר שהרב ירחמיאל היה מחלק לבנות בית הספר מידי שבוע בשבוע. בכל יום שישי הוא היה מחלק דפים לתלמידות, בהם נכתבה קושיא על פרשת השבוע, כאשר הוא מבטיח כי בת שתביא ביום ראשון תשובה על השאלה – תקבל שי.
אבי אחת התלמידות לקח את העניין כפרויקט אישי. האב, יהודי ירא שמים וקובע עיתים לתורה, היה ממתין בכל יום שישי בקוצר רוח, לעת תשוב בתו מבית הספר עם דף השאלה לפרשת השבוע. במשך כל השבת האב לא נח ולא שקט, עיין בספרים, פתח מדרשים, ומיד בצאת השבת כתב את התשובה על הקושייה ששלח הרב קראם.
הרב ירחמיאל שמח מאד שאותו יהודי מתחזק בשבת קודש ומוצא לעצמו את הפנאי לעיין ולתור בספרים הקדושים… 'רק בשביל אדם זה שילמד בשבת קודש, היו שווים כל הדפים' היה אומר. כמובן שמידי שבוע בתו הייתה הזוכה בפרס של יום ראשון…
ואם בשבת קודש עסקינן, אי אפשר לשכוח את השיעור השבועי שיסד הרב ירחמיאל על… הכביש במרכז שכונת הר נוף ליד השופרסל.
במקום מרכזי זה היו מתאספים עשרות צעירים שאינם שומרי שבת כהלכתה.. שבאו משכונות אחרות וחיללו ר"ל את קדושת השבת ואת קדושת השכונה. צביונה של הר נוף כשכונה חרדית היה בסכנה גדולה
התושבים בשכונה כעסו על כך מאד, והיו גוערים בנערים הפוחזים ומנסים לסלק אותם. אבל הרב קראם פתר את הבעיה בדרך מקורית ויעילה הרבה יותר… יכול היה ר' ירחמיאל לעמוד ולזעוק מבוקר ועד ערב קריאות 'שאבעס', דבר לכשעצמו חיובי בנסיבות מסוימות, אך ר' ירחמיאל ביכר להילחם בתחכום, כי בתחבולות תעשה מלחמה. הוא לקח עמו קבוצה של אברכים, הם עברו בבית הכנסת וכל אחד לקח אתו סטנדר וגמרא, וכך, עם הסטנדרים והגמרות הם צעדו לעבר גן השעשועים, התמקמו במקום, ומשך שעות למדו תורה בקול רם ובהתלהבות גדולה.
התוצאה הייתה מבורכת. אותם נערים התביישו לחלל שבת על יד לומדי התורה, ובתוך מספר שבתות התופעה נעלמה לחלוטין.
(נערך מתוך הספר הרב ירחמיאל)