ל"ג בעומר הוא יום גדול המסוגל גם לישועות גדולות כמו פקידת עקרות, במיוחד על ציון הרשב"י זי"ע. הרע"ב מברטנורא במכתבו הידוע לאחיו זצ"ל משנת רמ"ט כותב וז"ל: "בי"ח אייר יום מיתתו של רשב"י באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות לבד מה שמדליקים עליה נר תמיד וכו', שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ונדבה שהתנדבו למקום ההוא". בהמשך אף כותב: "ואף קוראים לבנים שנולדו שמעון על שם הרשב"י".
גם השל"ה הק' כותב במכתב לבניו שעלה למירון וראה בחוש כמה ניסים שאירעו שם בכוחו הגדול של רשב"י זי"ע. ידוע מה שאיתא בשם הרבה צדיקים זי"ע על מאמרם ז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק", וביארו הצדיקים בדרך דרוש, דכל דבר דוחק המעיק על לבו של האדם יכול להיוושע ולהיפטר מהדוחק אצל רשב"י ביומא דהילולא דיליה.
כך גם איתא בספה"ק: "יושפע שפע ר"ב בכל העולמות" ר"ת הרשב"י. וידוע המעשה שאירע לפני כמה עשרות שנים שהיה שם נס תחיית המתים ממש לילד אחד שכבר נפטר מהעולם. וכבר ביארתי בספרי (יעוין 'ציון ועריה' עמ' קמז) של"ג בעומר הוא גמר עיקר התיקון של הספירה כעין גמר בדיקת הסוטה שנבדקו ישראל ונמצאו טהורים, לכן מתקיים מה שכתוב אצל הסוטה "וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע".
ואמרתי כמה פעמים שעניין פקידת עקרות יכול להיות בכמה מישורים, הן בגשמיות והן ברוחניות, וכמו שדרשו חז"ל עה"פ "ולא יהיה בך עקר", שלא תהיה עקר בתלמידים, וכן שלא תהא תפילתך עקורה. ובל"ג בעומר ניתן לזכות בפקידות אלו, שייזכה האדם ללמד תורה לתלמידים וכן שיזכה האדם להתפלל כראוי בכוונת הלב ובמתינות בהשתפכות הנפש.
הצדיקים זי"ע אף קראו ליום ל"ג בעומר יום קבלת התפילות, והיו מצפים בהשתוקקות ליום הק' הזה, וכמו שכתוב ב'עבודת ישראל' לרמז בפסוק "מתי אבא ואראה פני אלקים" שרומז על יום ל"ג בעומר, עיי"ש בדבריו הק'.
(מתוך שיחה ב'המבשר תורני' אמור תשע"ה)