אלעזר גולדברג
במושב הפסטורלי "חזון יחזקאל" שבפאתי המושב הנודע "קוממיות" שוכנת ישיבה קדושה ומפוארת בה לומדים בחורים מצויינים המשתייכים לקהילות אנשי ירושלים. כמו במוסדות רבים אחרים, גם מוסד מפואר זה ראה צורך בפתיחת מוקד מבחנים בשעריו ומאז שנפתח בו אחד כזה נבחנים בו מדי חודש עשרות רבות של בחורים במגוון מסלולי 'דרשו'. מי שיזם ופעל רבות לפתיחת המוקד ולהצלחתו הרבה לאורך השנים, הוא הר"ר נחום סירוטה שליט"א, בנו של הגאון רבי דוד סירוטה שליט"א מראשי הישיבה. שוחחנו עמו על הצורך בפתיחת המוקד במקום ועל סוד ההצלחה הגדולה.
איך נפתח מוקד בתוככי הישיבה הגדולה ב"חזון יחזקאל"?
לפני שמונה שנים הייתי בעצמי בחור בישיבה, היו אז הרבה בחורים שלמדו 'דף היומי במשנה ברורה' לפי תוכנית 'דרשו' אך לצורך עריכת המבחן היו צריכים לנסוע לעיר קרית גת והדבר גרם לרפיון בהיכל הישיבה בזמני המבחנים. לאבי מורי שליט"א היה אכפת מהמצב ולכן פנה להנהלת הארגון בבקשה לפתיחת מוקד בתוככי הישיבה ולאחר שהשתכנעו שאכן יש ביקוש רב לענין נעתרו לכך. היה זה מיד לאחר נישואי ולבקשת אבי מורי קיבלתי על עצמי לנהל את כל ענייני הסניף החדש.
באותה שנה הישיבה מנתה בסביבות שישים בחורים והיו כשלוש עשרה נבחנים קבועים מהישיבה וגם כמה מתושבי האזור – מהמושבים "חזון יחזקאל" ו"קוממיות" – הצטרפו למבחנים בהיכל הישיבה. עם השנים, הישיבה גדלה וכיום לומדים בה כמאה ושישים בחורים ומתוכם נבחנים כארבעים במבחנים ה'משנה ברורה', עוד עשרה בשאר התוכניות ולאחרונה נוספו עוד עשרה שנבחנים במסגרת תוכנית 'עמוד יומי'.
מה הם האתגרים שעמדו ועומדים בפניך בניהול מוקד שמצוי בתוך ישיבה?
בגלל שלא מדובר בבית כנסת או בית מדרש סטנדרטיים, בהם ניתן לקיים את המבחנים כמעט בכל יום ובכל שעה, אלא בישיבה בה יש סדרים קבועים, הדברים מתנהלים אחרת ומוכרחים להתחשב ולהתגמש על פי צורכי הישיבה וסדרי הלימוד. כך למשל במקרה בו יום המבחן יוצא בערב שבת חופשה, מאחר שהבחורים עוזבים את הישיבה לביתם כבר ביום שישי בבוקר, אנו עורכים את המבחן ביום חמישי בערב ומי שחפץ לעשותו ביום שישי, עושה זאת במוקד הסמוך למקום מגוריו.
בחודשים הסמוכים לימי בין הזמנים, השתדלנו תמיד לתזמן את זמן המבחן לפני תחילת בין הזמנים או מיד לאחריו וגם כאשר זה אינו מתאפשר אני לא מוותר ולמרות שאינני מתגורר באזור אני מגיע להכין את המקום למבחן. בזמנים אלו חלק מהבחורים מגיעים ממקום מגוריהם לעשות את המבחן בישיבה וחלקם עושים את המבחן בסמוך לביתם.
ישנם גם זמנים בהם מוכרחים לדחות את שעות המבחן. למשל בימי השובבי"ם בהם נהוג בישיבה ללמוד 'סדר רצופות' במשך חמש שעות בבוקרו של יום שישי, המבחן נדחה לאחר סיום ה'סדר' ומתקיים בשעות הצהריים.
מהו סוד ההצלחה של המוקד הגורם לכמות הלומדים והנבחנים לגדול עוד ועוד?
הייחודיות של המוקד שלנו, היא זאת שגורמת להצלחה הרבה. מאחר שרוב ככל הנבחנים הינם בחורים צעירים, קל להם יותר להתחבר לתוכניות הלימוד המרתקות. כמו שתיל צעיר שכל זמן שהוא רך ניתן לכוון את צורת גדילתו, כך גם אצל בחורי חמד הצמאים לתורת השם, בשנות בחרותם יש להם רצון עז ושאיפות רבות להצליח ויותר קל להם להתרגל ללימוד מאתגר ורצוף. גם ההצלחה במבחנים החודשיים נותנת פידבק גדול ומולידה שמחה גדולה בלב ובעקבות כך עוד ועוד בחורים רוצים להיות חלק מהענין. יש בחור שבתחילה מהוסס ואינו בטוח אם יצליח ללמוד כל חודש 30 דפי גמרא, או 30 דפי 'משנה ברורה', אך האקלים החברתי בישיבה דוחף אותו לנסות. יש אצלנו רבים כאלה שנכנסו ל'מים עמוקים' ומאז מצליחים ללמוד ולהיבחן ברציפות במשך ארבע וחמש שנים!
חלק גדול מההצלחה נזקף לזכות ראש הישיבה והמשגיח בישיבה שמדברים רבות על מעלתו של בחור ההופך עצמו ל'הלכה מן' – איש הלכה, או ל'ש"ס מן' – איש של ש"ס. את ה'אש בעיניים' שרואים אצל בחורי הישיבה לאורך כל החודש, לא רואים במוקדים אחרים בהם נבחנים אברכים נשואים.
מתי מספיקים הבחורים ללמוד ולהכין עצמם למבחן?
השעות בהם הבחורים לומדים את החומר של התוכנית הוא בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הלילה. בישיבה שלנו אין מושג של להתפלל שחרית בשטיבל, כי במושב מתקיימת תפילה אחת בלבד כותיקין… לכן כלל הבחורים מתפללים בישיבה. מאז נפתח המוקד נוצר מושג חדש בישיבה – לימוד של שעה לפחות לפני התפילה בבוקר, כשאני נכנס להיכל הישיבה בשעה שש בבוקר, המחזה שנגלה לעיני מפליא ומרגש – עשרות חברותות של בחורים מכל הגילאים יושבים ולומדים עם גישמאק גדול את החומר של 'דרשו'. לפעמים בחור צעיר משיעור א' לומד עם בחור בגילו, אך לעיתים לומד עם בחור מבוגר מקיבוץ ב'. כך גם בשעות הערב המאוחרות, עד שתים־עשרה בלילה לומדים עשרות בחורים ומשננים את החומר. אין פלא אפוא שההצלחה במבחנים מאירה להם פנים!
במשך החודש אני רואה את ההתלהבות אצל הבחורים המשתתפים בתוכניות השונות. ישנם בחורים שבסדרי הלימוד הרגילים של הישיבה הם אינם בולטים ולא נחשבים כמיוחדים, אך דוקא בתוכנית 'דרשו' בה הם משתתפים מרגישים מיוחדים במינם, כי ההצלחה במבחנים גורמת להם להאמין בעצמם שעוד יגיעו רחוק ויוכלו לשמש כרבנים ומורי הוראה. התוכנית של 'דרשו' היא שהפכה אותם ל'מוצלחים', בתחילה בעיני עצמם ולבסוף גם אחרים מבחינים בכך.
מה האוירה הקיימת בזמן המבחנים וכיצד אתה מתייחס לאחריות הרבה המוטלת על כתפיך?
האוירה בזמן המבחן מיוחדת ומרוממת. כל בחור שעושה את המבחן לאחר שעות רבות של לימוד ושינון, מרגיש איך הוא ממצה את הכוחות שלו כדי להתעלות ולקנות ידיעה בתורה. אוירה זו מביאה את כל בחורי הישיבה לידי 'קנאת סופרים' אשר מרבה חכמה, כאשר גם מי שאינו משתתף רואה את השמחה שמקרינים אלו שעושים את המבחן ומקבל חשק להיכנס גם כן למסגרות השונות של 'דרשו'.
זאת הסיבה שאני ממשיך לנהל את המקום עד היום, למרות שאני כבר לא לומד במקום וגם מתגורר במקום די רחוק. לפעמים אני נדרש לשוב לישיבה פעם ופעמיים כדי לאסוף מבחנים שנשכחו ואז לנסוע למשרדי הארגון בירושלים והדבר גורם לי טרחה רבה. אך כל זה שווה לי כשאני רואה את התועלת שהמסגרת הזו מביאה לבחורים והשמחה שמרוממת אותם לגבהים, הידיעה שהשותפות שלי היא שמסייעת להם להגיע לידי כך, היא שמחזקת אותי להמשיך לעסוק בזה גם בחודש הבא. אכן, יש בניהול מוקד כזה גם קושי וגם יופי, אך הקושי אינו מפחית כהוא זה מהיופי!