אלעזר גולדברג
בעיר חיפה, העיר שהיתה בעבר סמל החילוניות, כבר שינתה את פניה ללא היכר ובשנים האחרונות פורחות קהילות גדולות מאוד של שומרי תורה ומצוות מכלל המגזרים. אך טבעי שיוקמו שם מוקדי מבחנים של 'דרשו'. ואכן, כבר לפני שנים רבות הוקם בה המוקד ברחוב הרצל ובארבע השנים האחרונות פועל הסניף השני בקריית ויזניץ' המשמש כיום מגדלור לבני התורה בכל קצוות העיר, לאור קרבתו לריכוז החרדי הגדול. האחראי על סניף זה הוא האברך הנמרץ הר"ר בן ציון ליפשיץ שליט"א אשר פועל ימים ולילות למען הצלחת המקום ולרווחת הנבחנים. שוחחנו עמו על מנת להבין את סוד ההצלחה של המוקד.
באיזה אופן נפתח הסניף המרכזי בקריית ויזניץ'?
לפני כארבע שנים, כאשר החל מסלול חדש בלימוד ה'דף היומי', הייתה התעוררות עצומה של תושבי חיפה החרדים לדבר השם להתחיל וללמוד ולשנן את הדף היומי בתלמוד בבלי ויחד עם זה בא הצימאון להיבחן מדי חודש במסגרת המבורכת של 'דרשו'. אך מאחר ובמוקד המבחנים הקיים ברחוב הרצל בעיר לא היה מקום להכיל את הרבים והסניף גם מצוי בריחוק מקום מהריכוזים החרדים, לכן הוחלט בהנהלת הארגון להקים את המוקד החדש בקריית ויזניץ'.
בעצת אבי מורי שליט"א העוסק רבות בצורכי ציבור באמונה בעיר, קיבלתי על עצמי את ניהול המוקד החדש.
כמה בני תורה נבחנים במוקד החדש מדי חודש?
ההצלחה האירה לנו פנים כבר בתחילת הדרך. במבחנים הראשונים על מסכת ברכות, נבחנו כמאה אנשים, זה היה כפול מהצפי הכי גדול עליו חשבו בתחילה!
בהמשך מספר הנבחנים התייצב על כשלושים נבחני דף היומי בש"ס בבלי ועוד כשלושים נבחנים במבחני ההלכה על ה'משנה ברורה'. רבים גם נבחנים בכמה מסלולים יחד, ש"ס בבלי וש"ס ירושלמי, קנין הלכה ועוד.
כשנפתח מסלול הלימוד בש"ס ירושלמי, החלו רבים ללמוד במסלול זה ולשם כך נרכשו בבית הכנסת אצלנו כמה סטים של ירושלמי.
מאיזה מגזרים מגיעים הנבחנים, ומה הגילאים שלהם בדרך כלל?
הנבחנים מגוונים, אמנם הרוב משתייכים לחסידות סערט ויזניץ' בגלל הקירבה לקהילה, אך רבים הם מעדות המזרח ואף ליטאים.
רוב המשתתפים הינם אברכים צעירים עד גיל ארבעים, אך ישנם מבוגרים בני שבעים ומעלה שנבחנים באופן קבוע, מדובר בבני תורה שיצאו ל'פנסיה' לאחר שנות עבודה תורנית ומיד שינו את סדר יומם ללימוד בכולל ושם לומדים ומשננים לפי מסלולי 'דרשו' השונים.
במסכתות מסויימות הנלמדות בתלמודי תורה ובישיבות, גם בחורים צעירים הלומדים בישיבות לצעירים באזור. לעיתים אפילו ילדים בני עשר מגיעים ועושים את המבחנים, למרות שעל פי הכללים אינם זכאים לתמורה כספית. אני כל כך נהנה לראות אותם באים ולוקחים מבחן, משיבים עליו ברצינות גדולה ומשיבים לי מבחן מלא! הם עושים זאת מאהבת התורה ומכוח ההתעוררות דקדושה שקיימת במקום.
כאשר מגיעים הנבחנים, איזה אוירה הם פוגשים במקום בזמני המבחנים?
בית הכנסת בו מתקיימים המבחנים משמש במשך השבוע ככולל אברכים, כך שבימי שישי הוא מוקדש כולו לנבחני 'דרשו'. גם כאשר מגיעים לומדים אחרים למקום, אני משתדל לייחד שטח גדול בבית הכנסת רק עבור הנבחנים, כדי שיהיה השקט הדרוש לריכוז בזמן המבחן.
אני כמובן תולה את המודעות המפרטות על המבחן ומורי אבי שליט"א גם מקפיד להוסיף ולרשום את החומר עליו יש בחינה באותו חודש. בזמן המבחן אני מקבל את כולם באופן אישי וכאשר מתחילים ללמוד מסכת חדשה או כרך חדש ב'משנה ברורה', אני מחלק לנבחנים מיני מתיקה כדי לשמוח יחד איתם את מה שכבר סיימו וכדי להנעים ולהמתיק להם את ההתחלה החדשה.
אני מתייחס לאחריות על המוקד לא רק מההיבט הטכני, אלא גם החלק הרוחני, לוודא שכל מי שהכין את החומר היטב ידע להשיב ובמידה ונתקלים באיזה קושי אני מנסה להבין היכן הקושי ומשתדל לפתור את הבעיה במקום או לאחר מכן מול ההנהלה. עצם ההקשבה מנמיכה את תחושת הקושי, כמאמר חז"ל: דאגה בלב איש – ישיחנה.
בגלל האוירה הנעימה במקום, אלו שעושים את המבחן באופן קבוע, לא מוותרים ולא מדלגים על שום מבחן, בכל מצב! כך נבחנים אצלנו כמה תלמידי חכמים חשובים שמשתתפים בתוכניות 'דרשו' קרוב לעשרים שנה ובזכות כך שלמדו, שיננו ונבחנו בקביעות ללא הפסק, כיום הם 'ש"ס אידן" – אנשים שיודעים את הש"ס כולו. יש במוקד אחד שנבחן קבוע במסלולי הדף היומי ויחד עם זה הוא מסיים את הש"ס בלימוד עצמי מדי שנה וחצי, זאת מלבד לימודו בכולל הלכה בסדרי הבוקר ואחר הצהריים!
באופן אישי אני יכול לספר, שגם כאשר נולד בני, לפני מספר חודשים, היה זה ביום שישי. בערב שבת בשבוע שלאחר מכן התקיים המבחן ומאחר שבני נולד 'פג' לא נערכה הברית בזמנה, אך הוא היה מאושפז בפגייה והתלבטתי אם לעזוב את בית החולים ולהגיע למוקד כהרגלי מדי חודש. לבסוף החלטתי שאינני מוותר על האחריות כלפי כלל הנבחנים וגם רציתי בעצמי לעשות את המבחן. כי 'קביעות' היא קביעות ללא ויתור!