בבא קמא דף נח
אבל דחפתה חברתה
כאשר נפטר אחד מגדולי דורו של רבי יהונתן אייבשיץ, השתתף רבי יהונתן בלוויה, והיה שם איש עם הארץ מגושם שבנעוריו היה תלמיד של הגאון הנפטר אשר נדחף כה וכה, קפץ בראש והחל להספיד את הנפטר.
מיד קרא רבי יהונתן: "צדק הנואם, כי לו משפט הבכורה"!
הנוכחים המשתאים מיד שאלו את רבי יהונתן לפשר דבריו. השיב רבי יהונתן: הנה אמרו חז"ל "זקני עמי הארצות – כל זמן שמזקינים דעתם מיטרפת עליהם. זקני תלמידי חכמים – כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם", ולכן לת"ח כדאי לומר את חידושיו מאוחר ככל האפשר כדי שייאמרו בדעה מיושבת יותר, אבל עם הארץ עדיף שיאמר את אשר על ליבו ואת הגיגיו מוקדם ככל האפשר, כדי שיהיו דבריו מיושבים יותר. ולכן צדק האיש שקפץ בראש לומר את דבריו…
(גדולת יהונתן)