ר' שלום שבדרון זצ"ל היה מספר את הסיפור של טומ'לה. מי זה היה טומ'לה, איי איי איי, טומ'לה.
הוא היה יהודי שעמד בדרך לירושלים ושם יש רמזור בצומת, והוא נעמד שם והיה מנהיג את התנועה. כשהרמזור הפך לאדום הוא עמד עם משרוקית וסימן לכולם לעצור. וכולם נעצרו. וחיכה עד שנהיה ירוק, וסימן להם לנסוע ואז מהר דילג לצד השני לעצור שם. וכך עובר יום אחר יום וטומ'לה מנהל את כל התנועה, ואפשר לדמיין כמה הוא מרוצה מעצמו.
ויהי היום וטומ'לה קיבל התקף לב, וסחבו אותו בלי הכרה נעבאך לבית החולים, ואחרי יום יומיים הוא מתעורר והרופאים שמטפלים רואים שהוא לא רגוע. אומר לו הרופא הבכיר 'טומ'לה אתה חייב להירגע, אי אפשר לטפל בך ככה. אני מוכרח לערוך בדיקות, ואי אפשר לערוך בדיקות כשאתה מתוח'. אבל טומ'לה נשאר מתוח.
שאל הרופא את אשתו של טומ'לה אולי היא יכולה להרגיעו. היא שואלת אותו מה מפריע לו ובשארית כוחותיו הוא עונה, 'את מבינה מה קורה עכשיו בצומת שלי? מה יהיה עם כל הרכבים שם? אני לא שם כבר כמה ימים, מי יודע מה קורה…' והיא אומרת לרופא 'אולי אתה יכול לעזור לנו? בעלי עובד בצומת בירושלים ועכשיו הוא לא יכול לכוון את התנועה וזה פשוט בלגן, איזה פחד!'
אמר לה הרופא 'תשמעי טוב, אני רופא לב גדול, אבל מה שבעלך צריך זה פסיכיאטר גדול. האם הוא השתגע לגמרי? האם נראה לו שהיה אפילו רכב אחד שעצר בגלל טומ'לה? מעל טומ'לה היתה מנורה גדולה שעצרה את כל הרכבים, וכשהם נסעו נראה לך שנסעו בגלל שטומ'לה סימן עם היד? מעל טומ'לה היתה מנורה ירוקה שסימנה לנסוע. לא נסעו בגלל טומ'לה ולא עצרו בגלל טומ'לה.
אמר ר' שלום שבדרון: 'איי איי איי טומ'לה, מורי ורבותי אנחנו כולנו טומ'לך וכולנו צוחקים על טומ'לה, אבל מי זה טומ'לה? אנחנו טומ'לה. מעלינו יש מנורה ירוקה שאומרת 'סע', או יש מנורה שאומרת 'אל תיסע', אנחנו משכנעים את עצמנו שזה בגלל ההוא, הוא עיכב אותי, אני מי שנוסע.
אתה לא נוסע ולא עוצר, הכל משמים, הכל מתוכנן, הכל עם סדר. אתה טומ'לה ולא יותר.
האמת היא שהסיפור עם טומ'לה הוא פסוק בקהלת. שלמה המלך החכם מכל אדם אומר, 'ופניתי אני לראות חכמה הוללות וסכלות, כי מה האדם שיבוא אחרי המלך עת אשר כבר עשוהו'. המלך כבר מזמן עשה. הוא עושה. הוא יעשה. מה אתה עושה? כלום. הרבה זמן לפני שנולדת הכל מתוכנן, אתה לא עושה כלום.
הכל מאיתו יתברך.
(מתוך 'להתעדן באהבתך')