רבי יהושע בן לוי
רבי יהושע בן לוי היה מפורסם בצדקתו וקדושתו, וכמה מעשי נפלאות מסופרים בגמרא אודותיו, אשר זכה לדבר עם אליהו הנביא כמה וכמה פעמים, ולפגוש את המלך המשיח ואת מלאך המות. רבי יהושע הנקרא לפעמים גם ״בר ליואי״ — בן לוי (כגון שבת קנו, א, תענית כה, א) היה בן הדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל תלמידי רבי יהודה הנשיא (רבי), והיה לוי (חולין קו, ב; ראה גם ירושלמי מעשר שני ה. ג). אביו היה גם הוא צדיק גמור (ראה סנהדרין צח, א, ורש־׳י שם. הובא להלן).
למרות שעל פי זמנו היה רבי יהושע בן לוי אמורא (ראה: רש״י בבא קמא פב, א, ונדה יה, ב; רי״ף פסחים י, א. מדפי הרי׳׳ף), מכל מקום יש המחשיבים אותו כתנא. מכיון שמאמר שלו מובא במשנה האחרונה בש״ס (עוקצין ג, יב) 'אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות [כלומר, ההנאה וקורת רוח שיהיו לכל צדיק בעולם הבא, הם פי שלוש מאות ועשר מכל תענוגי העולם הזה (פיה"מ להרמב"ם ורע"ב)] שנאמר (משלי ח) 'להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא', וגם בברייתא אבות (ו, ב). אולם יש המבארים את סיבת הזכרתו במשנה, שכאשר אמר מאמר זה לפני רבי, מצא חן בעיניו וכתבו במשנה בשמו (ספר יוחסין עמוד 67). או שמתוך שהיה גדול כל כך בעיני בני דורו, הוסיפו את מאמרו בסוף המשנה (תולדות תנאים ואמוראים; וראה רש״ש עוקצין שם).]
יתכן שרבי יהושע בן לוי זכה עוד ללמוד לפני רבי, ובכמה מקומות הוא מספר על מעשים שאירעו אצל רבי, ואף מביא דברים בשמו. אולם לא מצינו מפורש בשום מקום בתלמוד שדיבר עם רבי פנים אל פנים, ואולי שהטעם שלא מצאנו אותו בישיבת רבי הוא מפני שמקומו הקבוע היה בלוד שבדרום (ירושלמי תרומות ח ד), והיה בא רק לפרקים למקומו של רבי, בציפורי וטבריה שבצפון (תולדות תנאים ואמוראים).]
במקום מגוריו, בלוד, למד רבי יהושע אצל גדולי הדור שהתגוררו שם: רבי אלעזר הקפר שהיה מאחרוני התנאים ובר קפרא. וכן קיבל מיהודה בר פדיה בן אחותו של בר קפרא, הידוע בשם ״בר פדא״ (ראה מדרש תנחומא וארא, ה; בראשית רבה צר, ה).
אחד המעשים המופלאים אודותיו הוא מעשה הסתלקותו מן העולם וכניסתו לגן עדן בעודו חי [אחד מתשעה בני אדם שנכנסו כך], כשהערים על מלאך המוות וביקש ממנו שיראה לו את מקומו בגן עדן, והסכים מלאך המוות להראות לו, וביקש ממנו את סכינו כדי שלא יפחד, ונתן לו, וכשהראה לו את מקומו קפץ לשם, ומלאך המוות תפסו בקצה גלימתו ורצה להוציאו, ונשבע רבי יהושע בן לוי שלא יצא ממנו. ואמר הקב"ה שאם אי פעם נשבע ונשאל על שבועתו יחזור, ואם לא, יישאר. ואכן הוא נשאר בגן עדן, ואף סירב להחזיר למלאך המוות את סכינו עד שיצאה בת קול ואמרה שישיבנה לו מפני שהיא נצרכת לו לבריות.
תשוקתו של רבי יהושע בן לוי להרביץ תורה היתה גדולה כל כך, עד שלא חשש להכניס עצמו לשם כך בסכנה גדולה להתעסק עם חולי שחין ממין מידבק ביותר הנקרא "ראתן", אשר חכמים אחרים הזהירו להתרחק אפילו מן הזבובים השוכנים סביבם. בעוד אחרים נמנעו מלהיכנס לבתיהם או אפילו מלאכול ממה שהיה במבוי שלהם או לשבת באויר הנושב מכיוונם, רבי יהושע בן לוי לא שם לבו אל כל זה, והיה מתחבר עם חולים אלו ומושיבם עמו ועוסק עמהם בתורה, ובוטח שהתורה שהם עוסקים בה תגן עליו (כתובות עז, ב). [כל זה למרות שהיה איסטניס, עד שהוצרך לנעול מנעלים ביום כיפור (ירושלמי יומא).] מסירות נפש זו עמדה לו לזכות להיכנס לגן עדן בחייו (ראה בגמרא שם).
אפילו מושלי הארץ הגויים הכירו בקדושתו, וכאשר בא רבי יהושע בן לוי עם רבי חנינא לפני המושל הרומאי בקיסרי, קם הלה מפניהם. וכאשר שאלוהו אנשיו מדוע הוא קם מפני יהודים אלו, ענה להם: ״פניהם של מלאכים ראיתי״ (ירושלמי ברכות ה. א).
(ע"פ מבוא לתלמוד – ארטסקרול)