בזכות סבלו של יוסף
"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (לז, ג)
יעקב עשה ליוסף כתונת פסים. אומר החיד"א: 'פסים' בגימטריא מאה ותשעים. בכתונת הפסים רמוזים כל הצרות שעברו על יוסף, כמו שכתב בעל הטורים: "פסים – נוטריקון: פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים".
הסבל שסבל יוסף, כיפר לכלל ישראל על מאה ותשעים שנות גלות שהיו צריכים להיות במצרים. שהרי הקב"ה אמר לאברהם אבינו (בראשית טו, יג): "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", אבל בפועל היו במצרים רק מאתים ועשר שנים, ונחסרו מאה ותשעים שנה מימי השעבוד, וכל זאת בזכות סבלו של יוסף הרמוז בכתונת הפסים.
ראו נא מה סבל של יהודי אחד, יכול לעשות לעם שלם. מיליוני אנשים ניצלו מעבודת פרך במשך מאה ותשעים שנה, רק בזכות סבלו של יוסף.
יהודי הגיע אל מרן הרב שך זצ"ל ובכה לפניו על הסבל שהוא סובל מחמת כמה ילדים חולים שיש בביתו.
שאל אותו הרב שך: אם היו אומרים לך שהסבל שאתה סובל ומסירות הנפש שלך לטפל בילדיך החולים, יכול להציל מיליון יהודים שלא ייהרגו בשואה, האם היית מסכים לסבול? השיב היהודי בחיוב. אמר לו הרב שך: הקב"ה יודע על נכונותך לסבול למען כלל ישראל, לכן הוא נתן לך את כל הקשיים והניסיונות הללו, כדי שאם תעמוד בהם תוכל להציל יהודים רבים מצרות גדולות.
יהודי הנתקל בקשיים וצרות ומקבלם על עצמו באהבה למען הכלל, יכול בכך להציל יהודים רבים אחרים.
(רבי גואל אלקריף שליט"א – שש באמרתך)