זאב אייזנשטיין
בשבת קודש הזדמן לי לפגוש יהודי יקר, תלמיד חכם עצום המשמש כדיין ומורה צדק אחד מבתי הדינים החשובים בארץ הקודש.
אותו דיין סיפר דבר פלא. לדבריו, מאז תחילת המלחמה גבר מאוד זרם בבית הדין זרם הפונים ומבקשים שיסגרו להם את התיקים. כלומר, מדובר באנשים שנושאים על כתפיהם כבר שנים "תיקים" כבדים של סכסוכים, חיכוכים, מריבות ודיני תורה מסובכים. כעת, משום מה הם חפצים לסגור את התיק.
אגב, חשוב להבין, "לסגור תיק" זו לא עולה פשוטה שבאה ברגל, זה כרוך עם המון ויתורים מצד כל אחד מהמעורבים. זה דורש התקפלות, לבוא לקראת השני, להתגמש. בקיצור, אם זה לא היה דבר קשה מאוד, היו התורים להמתנה בבתי הדין, להבדיל בבתי המשפט קצרים ביותר. זאת בדיוק הסיבה שיש כ"כ הרבה "תיקים פתוחים", בשל הקושי אנשים לוותר ולבוא לקראת השני.
"אז מה קרה בדיוק בחודשיים האחרונים", שאלנו את הדיין, והוא הסביר את הענין לפי הבנתו הבהירה:
"מאז תחילת המלחמה כולנו שומעים את הסיסמה המיוחדת 'יחד ננצח!'. מה שאומר שאי אפשר להצליח ולנצח ללא אחדות פנימית איתנה. ואכן בתקופה זו רואים ניצנים של אחדות עצומה כמו טרום גאולה בס"ד. יהודים מכל החוגים והסוגים מתאחדים ומתחזקים באחדות ובאהבת ישראל, מתוך תחושה כי כולנו בני אב אחד נחנו, כולנו בסירה אחת של עם ישראל הנתון בצרה ובמצוקה ככבשה אחת מול שבעים זאבים, ואין לנו אלא להתאחד בכל הכוחות כדי לעבור את הגל הקשה הזה ולהינצל לגמרי מהגלות.
התובנה העצומה הזו של "יחד ננצח', מחלחלת פנימה עד הרובדים הפנימיים והאישיים של כל אחד ואחד, אף במישור חיי פ הפרט, אנשים עושים חשבון נפש נוקב. מה זה חסר לנו, למה לריב ולהתקוטט עם פלוני ואלמוני, למה לסחוב על הגב "תיקים כבדים" ולנהל פנקסאות אישית וחשבונות בלתי פוסקים במשך שנים רבות?
הגיע הזמן "לסגור את התיקים" חושבים אנשים בימים אלו. זה זמן של חשבון נפש. עת צרה היא ליעקב, פי שבשדה הכלל עושים הכל למען איחוד השורות וסגירת חשבונות קטנוניים, כך גם בשדה הפרט.
וזה מה שרואים בבתי הדין. נהירה המונית של יהודים יקרים לסגור תיקים, ולפתוח דף חדש, אופק חדש של אחדות ומאור פנים זה לזה, בין איש לרעהו, בבית פנימה, ומחוץ לבית, יחידים ורבים. כי זהו. התקופה מעוררת את כולנו לכך. כי רק יחד ננצח!
(ביטוי הולם. המבשר כ"ב כסלו תשפ"ד)