אליעזר (לייזר) רוט
ההיענות המדהימה של הציבור בארץ הקודש וברחבי העולם להצטרפות למבחני "עמוד היומי' מדהימה בכל קנה מידה. בכל רחבי הארץ המו מוקדי הבחינה של 'דרשו' באלפי נבחנים חדשים, רבים מהם הגיעו לענות לשאלות במבחן, בפעם הראשונה מאז שסיימו את לימודיהם בישיבה הקטנה, לפני עשרות שנים.
במשרדי 'דרשו' עדיין מתקשים לעכל את המספרים המדהימים, ועובדים במרץ רב, כדי שכל אחד מהנבחנים יקבל את הציון והמלגה המגיעה לו בהקדם בסייעתא דשמיא.
אחד מהפעילים הבולטים של 'דרשו' הוא הרב דוד לובין, הממונה על שיעורי 'הדף היומי בהלכה' בביתר עילית ובאזור כולו, ושמנהל את מוקד הבחינה המרכזי של שכונת B-1 בביתר עילית, בבית המדרש של חסידי קרלין-סטולין.
הרב לובין מתאר את ההתרגשות שחשו הוא והנבחנים במהלך המבחן הראשון: "היתה כאן התרגשות מיוחדת במינה", הוא מתאר, אווירה שמחה ומלאת התחדשות, אנשים פגשו כאן חברים והתרגשו לראות שגם הם לומדים 'עמוד היומי'. מול עיני כבר ראיתי כמה וכמה 'דילים' נסגרים, כששני חברים מבינים ששניהם לומדים 'עמוד היומי' ומחליטים 'לסגור שידוך', ולהפוך מעתה לחברותא באופן קבוע.
"באמצע המבחן ניגש אלי אברך ומצביע על מישהו אחר שיושב בשורה קדמית ושקוע במבחן: "אתה רואה אותו", הוא לחש לי, "האברך הזה, היה כל השבוע בבית חולים. הילד שלו מאושפז והוא לא מש ממיטתו. באתי לבקר אותו כמה פעמים וכל הזמן ראיתי אותו יושב עם גמרא, ברגע שהילד נרדם הוא חוזר ללמוד… ומה הוא לומד? עמוד היומי עם כל המפרשים.
"עכשיו הוא החליט לנצל את ההפוגה, שהוא בא הביתה כדי להתארגן לשבת, והוא משתמש בחלק מהזמן הזה כדי לעשות את המבחן ב'דרשו'…".
"האמת, הסתכלתי על היהודי הזה בהערצה גדולה. אשריו ואשרי חלקו, איזו מסירות נפלאה. בטוחני שבזכות זה הוא יזכה שהבן שלו יחלים באופן מלא וישוב לאיתנו הראשון!".
הרב לובין מספר שהמספרים היו מעל ומעבר לכל הציפיות… "האמת שחשבתי שיבואו כמה עשרות נבחנים לכל היותר, כי הרי יש כאן גם מוקדי בחינה ביום חמישי, ואני מנהל מוקד בחינה של יום שישי. מדובר ביום שישי חורפי, לאנשים אין זמן, יום מאוד לחוץ, הבחורים בישיבות והילדים בחיידרים… יש לי את הנבחנים הקובעים ועוד נבחנים מזדמנים שבאים מדי פעם, אבל כמה כבר יכולים לבוא כדי להיבחן 'עמוד היומי'.
"בפועל המספרים הממו אותי. מאות! מאות נבחנים. לשמחתי הרבה, הנהלת 'דרשו' נערכה מראש לתרחישי קיצון וציידה אותי בכמות גדולה במיוחד של טופסי מבחן. תרחיש הקיצון אכן התרחש, אבל טופסי בחינה לא היו חסרים ב"ה".
"כשהסתיימה שעת המבחן וכולם מסרו את הטפסים כבר חשבתי שסיימתי", הוא מספר, "ואז ראיתי שיש לי שיחה שלא נענתה כמה וכמה פעמים מאותו מספר טלפון. התקשרתי בחזרה לבדוק מי זה, והתברר שמדובר בתושב האזור שהתחיל ללמוד 'עמוד היומי' עם החלטה ללמוד ולהיבחן על הש"ס כולו בסייעתא דשמיא, אבל בדיוק בזמן של המחבן נולדה לו בת… עכשיו הוא מתקשר אלי בתחינה שאשמור לו טופס אחד של בחינה כדי לעשות אותו מאוחר יותר. "אני לא צריך מלגה", הוא אמר, "אני רוצה לעשות מבחן כדי שיישאר לי המחייב".
"בדרך כלל הכללים ב'דרשו' מאוד קשוחים בעניין הזה, ולא נותנים לעשות מבחן אחרי הזמן. אבל במקרים חריגים כמו מקרה של לידה בשעה טובה וכדו', אנחנו מגישים בקשה מיוחדת להנהלה ומקבלים אישור חריג לעשות את המבחן במוצאי שבת או ביום ראשון, וזה מה שעשיתי הפעם, ואמרתי ליהודי הזה שהבת שלו נולדה כבר למציאות שבה היא בת תלמיד חכם".