בגמ' שאנחנו לומדים היום (ברכות כא.) אנו למדים בין היתר שמצות ברכת המזון היא מצות עשה מן התורה, והוא הנלמד מן הפסוק (דברים ח, י): "ואכלת ושבעת וברכת". ורבות הפליגו גדולי הדורות בחיוב וגודל זכות כוונתה עד למאוד, עד שידוע בשם ספר החינוך ש'כל הזהיר בברכת המזון – מזונותיו מצוין לו בכבוד!'
הבה נראה מן המעשה המובא להלן מעט מזעיר האיך היתה הסתכלותם של חסידים ואנשי מעשה על גודל חיוב כוונתה!
נקיי הדעת שבירושלים
כבר אמרו חז"ל על אנשי ירושלים של מעלה, שתשעה מתוך עשרת קבי החכמה שירדו לעולם שוכנים בקרבם, שכשאמרת על חשובי אנשי ירושלים של מעלה שהם מוגדרים בתור "נקיי הדעת שבירושלים" לא הוצרכת לילך סחור סחור ולהסביר כיצד אכן הולמת הגדרה זו את אישיותם, שכן כהגדרתם התנהגותם! נקיים היו! נקיים בדעת! ועושים את כל מעשיהם אך ורק עפ"י התורה!
אחד מהמיוחדים שבאנשי דור הנפילים של ירושלים של מעלה, היה הגה"ח רבי אלעזר בריזל זצ"ל, שהיה איש שעטרת "נקיי הדעת שבירושלים" הולמתו ביותר, כך שכשאמרת ר' אלועזר אמרת נקיות הדעת, וכשאמרת נקיות הדעת קלעת בול לאישיותו של ר' אלועז'ר!
חסיד ושרף היה ר' אלעזר ומקושר בלב ונפש לרבותיו מקרלין סטולין, כאשר להתקשרותו זו לא היה תנאי או פקיעת תוקף כלשהיא. כך גם עסק כל ימיו בזיכוי הרבים בגלותו מביתו מידי שבת בשבתו למקומות הפריפריה המרוחקים מתורה ומצוות על פי ציוויו האישי של מרן החזון איש זצ"ל, ובלהבת שלהבת אש היה עורך שם את שבתותיו בניחוח הקרלינאי המפורסם, תוך שהוא שופע אמרות קודש וזיקוקי טהרה להשיב את ליבות בני ישראל לאביהם שבשמים.
כך גם היה מפורסם בעבודתו הקדושה בעת התפילה, בעומדו בתפילתו לפני הקב"ה היה שוכח עולם ומלואו וכאילו כל מלאכתו עשויה, ומתוך צעקותיו בתפילה בסגנון הקרלינאי המפורסם היית חש שהעומד מולך אינו שרוי בעולמינו כלל, אלא מרומם הוא טפח וטפחיים מעל הקרקע, וקרוב יותר לעולם האמת מאשר לעולמינו השפל.
עד כדי כך שראש גולת אריאל ה'אמרי אמת' מגור זיע"א התבטא פעם כשחזהו לרבי אלעזר בכותל המערבי האיך הוא מתחבט לפני קונו באמירת פרקי תהלים בהתלהבות עצומה כך: "איך האב טויזנטער חסידים אין פולין, אבער אזוינ'ס האב איך נישט!" [ – "יש לי אלפי חסידים בפולין, אולם חסיד כזה אין לי"]. באשר חסיד כזה עם מזיגה נפלאה של תורה, תפילה וחסידות בנוסף ליראת שמים העצומה ששכנה בקרבו אין הרבה, אלא היא אחת מהפנינות שהקב"ה שותלן בכל דור ודור.
מעט מיראתו שקודמת לחכמתו משתקפת מתוך העובדה הבאה:
למה נעמד רבי אלעזר בברכת 'רחם נא'?
נחום היה מפרחי החסידים שאהב להידבק ולהסתופף תדיר בצל זקני החסידים, לשאוף מאווירם הצח והשקפתם הזכה, כמו גם מאמרות הקודש שזכו המה לשמוע מפי הצדיקים הקודמים בתוספת נופך משלהם. אולם במיוחד אהב לעקוב אחר עבודתו בקודש של רבי אלעזר, הן בתפילותיו המלהיבות ובכל הליכותיו בקודש, כמו גם בהתנהגותו בענייני העולם המועטים שהיו עדיין קשורים אליו בקשר רופף.
לאחר אינספור ימי מעקב והבטה אחר רבי אלעזר, הבחין נחום בעובדה מעניינת שהיה רבי אלעזר נוהג, שלא ראה ולא שמע דוגמתה משום צדיק או חסיד. בהגיע הזמן שצריך לברך ברכת המזון היה רבי אלעזר מתיישב על מקומו ומתחיל לברך ברוב התלהבות ומתוך הסידור, תוך שהוא מקפיד להדגיש כל אות ואות, אולם בהגיעו ל'רחם נא' היה רבי אלעזר קם מלוא קומתו, זוקף את איבריו ומישרם, אחר החל להתנועע והמשיך לומר את ברכת המזון בהתלהבות ומתוך כוונה בעומדו עד לסוף ברכת המזון. והיה דבר זה לפלא ולהפלא בלב נחום בחורינו, שכן מה לעמידה בברכת המזון, כשפוק חזי מאי עמא דבר לישב כל עת אמירת ברכת המזון.
זמן רב הסתובב נחום עם פליאתו, עד שבהגיע עת עידן חדוותא אצל ר' אלעזר הרהיב נחום עוז בנפשו ושטח את תמיהתו זו בפני ר' אלעזר ביראת הכבוד.
"אגלה לך את האמת", השיבו ר' אלעזר. "הן רואה אתה את זקני שכבר האפיר והלבין חליפות, כך גם כוחי חלש במקצת ובקושי הנני סוחב את עצמותי הדלות, אולם הנני משתדל לשמור ולעשות ולקיים את כל המצוות באהבה ומתוך שמחה. אולם לא אחת אינני מצליח לקיימם בשלימות בשל כוחי החלוש והדל, עובדה שמפריעה לי ביותר וגורמת לי לעצבון הלב עד למאוד.
אולם, הנני משתדל להתגבר על המכשולות שמונחים לפתחי בטכניקות שונות ומשונות, שהצד השווה שבהם הוא שאני משתדל להכריח את גופי החלוש שיציית למוחי, שכלי ונשמתי לעשות ולקיים את המצוה בשלימות.
ולכך כשקרה פעם שבאמצע אמירתי את ברכת המזון בהגיעי לברכת 'רחם נא' נרדמתי ונמנמתי חליפות, ועד שהתעוררתי כבר עבר זמן רב שהיה כבר נחשב להפסק, גמרתי אומר שמהיום והלאה אכריח את גופי לכוון בברת המזון כולל בברכת רחם! כשלכך קיבלתי על עצמי קבלה חזקה ביותר שמני אותו היום ואילך הריני עומד בברכת המזון מברכת רחם עד לסיומו, כדי שח"ו לא ארדם בשום אופן באמצע הברכה, ואוכל לכוון בכל ברכת המזון בלא חשש מנמנום פתאומי או חלישות כח…"
נורא למתבונן!
ומחייב הוא רבי אלעזר לכולנו להשתדל לכווין כמה שיותר בעת ברכינו ברכת המזון!