הזהירות מפני 'ויבז' שייכת לא רק באנשים. גם מקום של עשיית מצוה סופג קדושה מיוחדת, ומי שמכיר בכך ואינו מזלזל בענין – יכול להשתמש בהשפעה זו לצורך תפילתו.
מובא במדרש, שיצחק אבינו התפלל על רבקה בהר המוריה, המקום שבו עקדו אותו, מכאן שמקום של עשיית מצוה או התגברות נעשה קדוש, וכשרוצה אדם שתשמע תפילתו, יכול הוא לדקדק בבחירת מקום הגון לתפילה, שיש לו הפשעה טובה על תפילתו מעבר למה שהו אמקפיד על תוכן התפילה עצמה.
באנגליה התגורר יהודי, מכניס אורחים דגול, בשם רבי יעקב לוינסון. כל מי שנקלע למקום ידע, כי בביתו ימצא קורת גג וסעודה הגונה. מדי יום סועדים על שולחנו לכל הפחות עשרים איש, ולפעמים היה מגיע מספרם של המתארחים לשישים! הוא היה נותן לאורחיו תחושה נפלאה, ומספרים כי פעם ניגש אליו אחד מן האורחים החדשים ושאל כמה זמן אפשר להשאר אצלו.
השיב לו רבי יעקב: "אני נמצא פה כבר עשים וחמש שנה ולא אמרו לי ללכת. גם אתה יכול להשאר"…
זמן מה התארח בביתו רבי חיים גרייזוירט זצ"ל, רבה של אנטוורפן. פעם ארע לו שהיה טרוד בענין נחוץ והתאחר עם תפילת ערבית עד שעת לילה מאוחרת. בשעה זו כבר לא התקיימו מנינים, והוא תר אחר מקום מתאים להתפלל בו ביחידות.
רבי יעקב לוניסון, שנעור באמצע הלילה, הבחין כי הרב עומד במטבח ליד התנור ומתפלל. פליאה אחזה בו, וכאשר סיים הרב, ניגש ואמר: "רבי, יש לי בביתי בית מדרש עם ספריה מפוארת, וכי לא עדיף היה להתפלל במקום לימוד?"
ענה לו רבי חיים: "אני זקוק כעת לישועות גדולות ולהרבה ברכות. חפשתי את המקום הקדוש ביותר בבית הזה, את המקום שבו תפילתי תתקבל בו ביותר, ומצאתי אותו במטבח המכניס אורחים שלכם. במקום קדוש זה חש כי אני תפילותי תתקבלנה!"
רבי יוסף בוקסבוים זצ"ל סיפר, כי בתקופה שבה היה הכותל ביד הערבים ולא היה שייך להתפלל שם, הבחין אביו ברבי אריה לוין זצ"ל עומד ליד כותל ביתו של הרב מטשעבין זצ"ל ומתפלל. לשאלתו ענה כי אחד מילדיו חולה, והוא מחפש מקום ראוי וקדוש לתפילה.
"גמרתי בלבי", אמר, "להתפלל על קיר ביתו של הרב מטשעבין, שהיה מתמיד עצום ובעל עין טובה".
האם מישהו מאתנו מעריך קיר של בית? אצלנו הענין כולו בגדר 'ויבז'. נזכור, כי כשאדם בז למעלות רוחניות – זהו מקור לכל צרותיו, וכשהוא יודע להעריך את הדברים הללו ונותן משמעות לדומם, וקל וחומר לאנשים – יכול הוא לקנות את עולמו.
התורה הקדושה מכוונת אותנו להתבונן ביעקב ועשו שהתחילו מאותה נקודה. ובכל זאת הפרידה ביניהם תהום של 'ויבז'. אשר הורידה את עשו לשאול תחתית.
(אגעדאנק תולדות תשפ"ד)