הגאון רבי מרדכי פסח פודרבסקי זצ"ל לשמש את ה"חפץ חיים" זצ"ל, והתפעל מאמונתו החושית. ה"חפץ חיים" ראה את כל הנעשה בעולם במבט של תורה. זו היתה צורת ההתבוננות שלו גם בטבע, שנגזר מכוח התורה. פשוט היה אצלו, שאם נשאל אדם: מהיכן אתה יודע שמחר תזרח השמש, הוא יענה: משום שהבורא הבטיחנו כי "יום ולילה לא ישבותו".
מכח הביטחון הזה הוא גם האמין בגאולה, שהרי הובטחנו עליה במפורש "ואולם חי אני ימלא כבוד ה' את כל הארץ".
לכן הגם שאנו חיים כעת בלילה ובחשכת הגלות "תשת חושך ויהי לילה" מכל מקום עוד יאיר כבוד ה' ויכירו כולם בכוח מלכותו!
עם כל זאת – סיפר רבי מרדכי – בבוקרו של כל יום היה נוהג ה"חפץ חיים" ללמוד, לפני תפילת שחרית, את פרשת הבריאה, המחזקת את האדם באמונה!
הוא היה קורא בנעימה את פסוקי מעשה בראשית, מתחילת החומש ועד ויכולו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", הקב"ה ברא את השמים ואת הארץ, "והארץ היתה תוהו", לא היה כלום, רק "חושך על פני תהום"… "ויאמר אלוקים יהי אור… ויקרא אלוקים לאור יום"…
הוא נהג לומר, כי בתקופתנו ירדה לעולם רוח קרה וקפואה, שבאה לקרר ולכבות את זיק האמונה, וחייב כל אדם לחזק את עצמו באמונה כנגדה (שיחות החפץ חיים ח"ב עמוד ע אות פד)
כאשר קוראים את פסוקי 'בראשית', אני רואים כיצד ברא הקב"ה את עולמו והכל נהיה בדברו, וכך מתחזקת האמונה כנגד כל הכוחות המשחיתים המנסים לערער אותה.
"בראשית ברא אלוקים" זהו סדר הבריאה. לפני כן לא היה שום דבר, רק הקב"ה. בורא עולם היה בורא עולמות ומחריבן, בורא ומחריב, ואחר כך ברא את העולם שבו אנו חיים.
אמנם "במופלא ממך אל תדרוש", דברים שמופלאים מאיתנו אין לנו רשות לעסוק בהם וגם לא נשיג אותם לעולם.
אך לפני כן, יש בבריאה דברים מופלאים שעדיין נחקרים וחכמת הבורא ניכרת בכל תגלית חדשה. ומאז ועד היום הקב"ה מחייה אותנו ומשגיח עלינו, הוא הזן, המפרנס והמקיים והכל בידו. הקב"ה יכול ברצונו אף להחריב הכל ברגע אחד, והיה כלא היה.
'האור לחיים' בראשית תשפ"ד