מה שצריך מאוד להתחזק בזמן כזה הוא להיות 'נושא בעול', בזמן שיש כל כך הרבה אנשים בצער. למשל, אדם עושה שמחה, לעשות קצת פחות ממה שרגילים, לא צריך שיהיה בקול רעש גדול, כמו שעשו אחרי חורבן הבית גזרו למעט בשמחה, עטרות חתנים וכדומה, שבזה ודאי מגישים את הצער.
אאמו"ר מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל במלחמת המפרץ (גם במלחמות קודמות) ישן על הרצפה, כחלק מהנשיאה בעול, כשהרבה יהודים לא ישנים בנחת. אמנם זו דרגה גבוהה, אדם רגיל שישן על הרצפה לא יוכל ללמוד טוב למחרת ויצא שכרו בהפסדו. אבל ודאי שכל דבר שאדם מגביל את עצמיו ש לו צער מכך, יש תענית הראב"ד שכל דבר שהוא אוכל או שותה שישאיר קצת, אדם נהנה קצת פחות, זה צער, זה נשיאה בעול.
יש כאלו שאוהבים להדליק מוזיקה בבית לילדים, יש מקומות שאם אין מוזיקה הילדים משתוללים, אז שידליקו, אבל בוודאי צריך למעט בזה, כל יום נרצחים יהודים, איך יתכן לנהוג שמחה כרגיל.
אמנם צריך לדעת שכל המלחמה הזאת, בשלב הזה לפחות זו מלחמה שבעבר היו יוצאים למלחמה רק ע"פ ד' וע"פ נביא. יש פה הרבה סכנה וזו שאלה שהיו צריכים להיות שואלים בסנהדרין ונמלכים באורים ותומים אם לצאת למלחמה. דוד המלך שאל באורים ותומים בדיוק איך ומה, אבל היום שאין לנו את זה, אנחנו במצב לא פשוט.
אבל למעשה, גם אם אנחנו לא היינו עושים את המלחמה הזאת, כרגע יהודים בצער ובסכנה, וודאי צריכים להיות איתם נושאים בעול ולמעט משהו בשמחה ובהנאה.
אלו שעכשיו בעזה הם אחים שלנו, זה נורא ואיום, הלב נקרע כשחושבים על זה. צריכים באמת להרבות בתפילה ולכוון כשאומרים "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה" מעומק הלב שלא יהפוך ל"מלומדה".
כשבאה צרה כל אחד צריך לפשפש במעשיו, הכי קל לפשפש במעשיו של השני, כל אחד אם היה יותר צדיק הוא היה משפיע יותר גם על אלה שלא מקימים מצוות ולנו לא היתה את הזכות להשפיע עליהם.
מסתמא יש ענין להתחזק גם בדברים כללים כמו חיזוק בשמירת שבת לזכות אלו שנהגו ואלו שנלחמים. אחרי מלחמת יום כיפור וששת הימים היה מין רוח ציונות שכולם אמרו על הצבא "כוחותינו"… "כוחותינו כבשו, וזה עלול ח"ו לחלחל לנו לראש אנחנו עלולים להיות מושפעים, צריך להיזהר שלא להכניס מחשבות לא נכונות, אצל בני תורה זה לא כוחותינו, מצד שני צריכים זכויות, דם יהודים נשפך כמים, לא פשוט, כלי יום נרצחים יהודים ד' ירחם.
כשאנחנו שומעים הרבה אזעקות אנחנו מתעוררים ומתפללים יותר טוב. הקב"ה רוצה שיתעוררו, הוא רוצה לנענע אותנו. נכון, לא צריך להיות בפחד, צריך הרבה ביטחון בד', צריך לשעת שתפילה זה לאו דוקא עם ספר תהלים זה בכל התפילה, להגיד שמונה עשרה יותר טוב זה לזכותם, לומדים תורה יותר טוב זה לזכותם, כל הזכויות שאנחנו עושים משפיעות על הכלל, יותר תורה יותר מצוות. ברוך ד' יש חיזוק בהיכלי הישיבות ואומרים תהילים, עצם הדבר שמתחזקים זה דבר שמועיל. יהי רצון שנזכה בקרוב לגאולה. אמן.
(יתד נאמן תולדות תשפ"ד)