וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ (כד נה)
ובתואל היכן היה? הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו [רש"י]
"הבחור הזה באמצע שידוך" – סיפר יהודי שנכנס עם בחור אל מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל – "ואחרי שלוש פגישות נודע לו ששלושה אחים של המדוברת ירדו מן הדרך…"
"כיצד נודע לכם…?" תמה רבי אהרן לייב, ועצר את שטף דיבורו
"השכנים ספרו…!"
"שכנים רואים אחד יוצא מהבית בלי מגבעת וחליפה ומיד מחליטים, זה לא נקרא בירור…!" – קבע רבי אהרן לייב
"ועל הצד שזה אמת?" – המשיך השואל להסתפק
"הרי לבן הארמי היה אח של רבקה אמנו…"
"חז"ל הרי אמרו לבדוק באחיה" – המשיך ושאל
שוב ביטל רבי אהרן לייב את דבריהם ואמר: "היום אין ראיה מהאחים ומהבית… היום זה לא מחמת הבית…"
השואלים לא שקטו והמשיכו להקשות: "שמא רק בימי רבקה אמנו ע"ה שלא היו הצעות טובות יותר, לקחו שידוכים כאלו, אבל כיום צריכים לבדוק את האחים, ואפשר גם לומר ששידוכים של האבות הקדושים שאני…"
"שידוך שהיה וכתוב בתורה הקדושה, ודאי בא להורות לנו…" – פסק רבי אהרן לייב נחרצות
הם יצאו מלשכת הגזית, אך את העיקר הם לא סיפרו לרבי אהרן לייב שהבחור עצמו אינו חושש לשידוך, רק אביו הוא זה שחושש ומתנגד להתקדם…
ורבי אהרן לייב, כאילו רוח הקודש מדברת מתוך גרונו, פנה לנכדו אחר שיצאו ושאל: "האם אחד שמונע שידוך של בנו חייב מיתה…?
הנכד השתומם מהשאלה, מישרותה ומחדותה ותמה: "חיוב מיתה…? למה? וכי הוא רוצח או רודף…? מדוע שיתחייב מיתה?"
"אצל בתואל המדרש מספר" – הסביר לו הסבא – "שכאשר אליעזר עבד אברהם בא לקחת את רבקה עבור יצחק בן אדונו ושמו במאכל סם המוות, בא המלאך והסיטו לבתואל מפני שעיכב את השידוך של רבקה בתו, וכי הוא חייב מיתה…? הרי בסך הכל רצה לעכב את השידוך של הבת שלו…?!"
שקט שרר בחדר, הנכד ההמום עדיין מנסה לעכל את רגעי רוח הקודש שהוא זוכה לחוות, והנה הסבא ממשיך: "באמת אינו מחויב מיתה… אך דע לך אי אפשר לעמוד בדרכו של הקב"ה, ומי שעומד בדרכו כביכול, הרי שאינו כאן… ושמא תאמר שדווקא אצל בתואל הוא כן, כי הוא בא למנוע שידוך של האבות הקדושים, זה אינו, שהרי אם כן מדוע ספרו לנו חז"ל כל זאת, אם אינו נוגע למעשה…?!"
הנכד התעשת ושאל מיד: "האם לומר לאבא של הבחור את כל מה שקרה עם בתואל…?
"אל תפחידו אותו" – פסק רבי אהרן לייב – "הוא יחשוב שאני מקלל אותו חלילה…"
רוח דברי רבי אהרן לייב הובהרו לאבא המעכב ללא הפחדות, ובשעה טובה ומוצלחת השידוך נסגר במזל טוב. ואגב, התברר שאכן רק אח אחד ירד מן הדרך, ואף הוא, תודה לקל, כבר שב בתשובה שלמה.
***
"יש לי שכן שמוציא עלי שם רע ומזיק לי בשידוכים" – תינה תלמידו של הגאון רבי ראובן יוסף גרשונוביץ זצ"ל את צערו לפני רבו.
"התורה מספרת" – ענה לו רבי ראובן יוסף – "שאחר שסיפר אליעזר עבד אברהם את כל הקורות אותו עם רבקה וכי הוא רוצה לשדכה לבן אדונו, ענו לו: "מה' יצא הדבר, לא נוכל דבר אליך רע או טוב", לכאורה יש להקשות: בשלמא רע אינם יכולים לדבר בלי רצון ה', אבל מדוע שלא ידברו טוב, אדרבה אם מה' יצא הדבר, צריך לדבר טוב ולשבח את השידוך?
אלא, גם לבן ובתואל הבינו שהדבר יצא בשלמות מאת ה' בלי שום השתדלות מצד בני אדם, ואם כן, אם ידברו טוב, יראה כאילו השידוך יצא אף בהשתדלותם, והם רצו שיהיה ניכר שהכל נעשה בידי שמיים אף בלא השתדלות מועטה…
"אם כן" – הרגיע רבי ראובן יוסף את הבחור – "כאשר ירצה הקב"ה שתתארס, לא ישאלו את שכניך והם לא יוכלו להזיק לך את השידוך האמיתי שלך…"
לאחר שלושה חודשים, הגיע התלמיד ובישר לרבו שהוא התארס, ואכן צד הכלה לא שאל כלל את השכן ההוא.