לשבר את הטבע
יש ווארט נפלא, מהלכוביטשער, זכותו יגן עלינו.
כתוב בתהילים, באשרי, "להודיע לבני האדם גבורותיו", הפירוש הוא להודיע לבני האדם את גבורותיו של הקב"ה.
אמר הלכוביטשער בדרך צחות ודרבון: 'להודיע לבני האדם גבורותיו', תודיעו לאנשים את הכוחות שלהם, היום קוראים לזה "מודעות עצמית" או כל מיני שמות, אבל הוא אומר תודיעו לאנשים: בן-אדם! יש לך כוחות. אתה יכול, רק תרצה, תוכל.
אני זוכר יהודי חשוב, נפטר לפני כמה שנים, קראו לו ר' איצ'ה מאיר קנובלוביץ, תלמיד חכם עצום ובעל השקפה, יהודי מיוחד מאוד. הוא היה מדבר עם בחור או עם ילד, רק אמר ושינן, "אתה יכול להצליח", "אתה מסוגל", "יש לך את הכוחות".
כל אדם יכול לעבוד, ו… להצליח.
*
אולי הייתי חושש לומר "להצליח כמו משה רבינו" – – –
אבל מה לעשות, זה לשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ה ה"ב): אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו…
רק תרצה, ותעבוד כמובן.
*
ידוע שלבעל שם טוב הקדוש, היה בן יחיד (חוץ מהבת, אדל), קראו לו ר' צבי.
מסופר שלפני פטירתו של הבעש"ט, החסידים מינו את בנו רבי צבי להנהיג את העדה, רבי צבי שהיה חושש מההנהגה, היה מובטח מאביו הבעש"ט, שמתי שיצטרך ויקרא בשמו יבוא אליו לסייע בידו, אבל רבי צבי היה עניו מאוד ושפל ברך. שנה אחת הוא הנהיג. ואחרי שנה, כשכולם הגיעו לשבועות, ליארצייט הראשון של הבעש"ט, הוא קם והעביר את ההנהגה למגיד ממעזריטש זי"ע.
בתחילה היה רבי צבי גר במעזיבוז, אחר כך הוא עבר לעיר פינסק.
פעם שאל חסיד אחד את רבי צבי, הבן של הבעש"ט, איך צריך להתנהג במידת חסידות, הוא רצה שרבי צבי יורה לו את הדרך איך לעלות במעלות תורה ויראת שמים.
ענה לו רבי צבי בדרך משל:
שני עשירים גרו בעיר אחת. שניהם היו עשירים, אבל היה הבדל ביניהם. אחד היה עשיר בן עשיר, משפחה של עשירים. אבא שלו נפטר והשאיר לו ירושה גדולה. השני, היה בן של אדם פשוט. וממש לבד הצליח להגיע אל העושר הגדול.
ויהי היום, בא אדם מן השוק ורצה גם הוא להיות עשיר. דבר ראשון הוא הלך אל העשיר בן העשיר, ושאל אותו, תגיד לי איך נהיים עשירים, איך עושים את זה.
ענה העשיר: תאמין לי שאין לי שמץ של מושג איך עושים את זה. אבא שלי היה עשיר, הכל נפל אלי בירושה. אם אתה רוצה לדעת איך נהיים עשירים, תלך דווקא אל העשיר השני, הוא הצליח להגיע לזה בכוחות עצמו, הוא יכול ללמד אותך איך עושים את זה.
אמר רבי צבי בענווה גדולה: אני היה לי אבא גדול וענק, הבעל שם טוב. אם אתה רוצה לדעת איך עובדים ומגיעים, תלך אל העיר הסמוכה – קרלין סמוכה לעיר פינסק – שם מתגורר רבי אהרן הגדול מקרלין, והוא בכוחות עצמו הגיע למדרגות הנשגבים שלו, בעמל ובטורח רב, הוא יכול ללמד אותך.
*
ידוע הפולמוס על דברי ה"תפארת ישראל" שמלך אחד שלח צייר לצייר תמונת פני משה רבינו ע"ה, ואמרו החכמים של המלך, שלפי הציור נראה שיש לו מדות רעות. המלך אמר שלא יכול להיות. ושלח עוד צייר, וגם הביא את אותו ציור. והגיעו הדברים לפני 'משה רבינו', ואמר שבאמת נולד בטבע במדות רעות, רק התחזק ותיקן את המידות שלו.
חסידים לא קיבלו את הסיפור הזה.
אבל לעצם העניין שמשה רבינו עבד עם עצמו, יש מקור בכמה ספרי חסידות. בספר "אור פני משה" להרה"ק רבי משה מפשעוורסק זיע"א מביא בשם "איתא בספרים", וגם ב"דגל מחנה אפרים", הנכד של הבעש"ט, מביא בשם הבעש"ט איך חשדו במשה רבינו כל מיני דברים, כי משה רבינו נולד בבחינה שיהיו לו מידות קשות, אלא שהוא הפך ושבר את כל המידות הרעות, וסיגל לעצמו רק מדות טובות… יש לזה גם מקור בקדושת לוי פרשת תרומה, ועוד.
ברור שאין לנו מושג במשה רבינו, לא קם נביא בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים, נביאו נאמן ביתו.
אבל המוסר השכל עבורנו, שלהצליח במעלות תורה ויראת שמים, במעלות רוחניות, לא שמור רק למי שנולד כך. אדרבה, מי שנולד אחרת ועובד עם עצמו זה חשוב פי כמה.
*
מכאן נגיע לפרשת השבוע. פרשת וארא.
בפרשת השבוע התורה מספרת על השליחות ששלח הקב"ה את משה רבינו לפרעה מלך מצרים: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
- לא מובן מה שמשה רבינו אמר. הרי הקב"ה שולח אותו למרות שהוא ערל שפתיים. הקב"ה יודע היטב שהוא ערל שפתיים ובכל זאת שולח אותו. אם כן, מה כוונת משה רבינו בדבריו.
- דבר נוסף, מה התשובה של הקב"ה על זה שהוא אומר שהוא ערל שפתיים.
אלא העניין הוא כך. משה רבינו טען שהוא לא ראוי לשליחות, 'ואני ערל שפתים', הוא לא מושלם, אולי לשליחות כזו גדולה להוציא את בני ישראל ממצרים צריך רק אחד שהוא מושלם.
על זה השיב לו הקב"ה, אדרבה, דוקא הוא צריך לילך לשליחות הזו. לא צריך להיוולד מושלם, צריך את מי שעבד על עצמו להיות מושלם.
ידועים הרבה סיפורים נפלאים על גדולי ישראל שהעידו על עצמם שהם נולדו במידות מגונות והם השקיעו ועמלו עד אשר הפכו את הנהגותיהם מהקצה אל הקצה. כך גם הובא על הרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א שסיפר על עצמו כי נולד במידת הקמצנות, עד כדי כך שבהיותו ילד אם היה נתלש לו כפתור מהבגד היה אצלו כאילו נתלשה ממנו עצמו חתיכה. והתייגע בעצמו לעקור ולשרש מידה זו, עד שהיה מופלג ביותר במידת הצדקה ועין טובה, ופזר נתן לאביונים את כל רכושו ממש (הרה"ק מצאנז קלויזנבורג, שיעור חומש רש"י פרשת בהר תשכ"ד).
וזה הלימוד עבורנו – שיש בכוחו של אדם לתקן את מידותיו ולצאת מהמצרים בהם הוא מצוי ולהתקרב לעבודת ה'.
*
וכמו שכותב הרבי רבי אלימלך ב"צעטיל קטן" את המשפט המפורסם:
"האדם לא נברא בעולם אלא לשבר את הטבע".
