"אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי"
סיפר הגה"צ רבי בנימין פינקל שליט"א שפעם שמע את אביו הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל מספר לאמו את המעשה הבא: לסבו של רבי אריה, מרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, היתה קרובת משפחה, אשה גלמודה ושבורה, שהעבירה את חייה לבדה.
מדי פעם היתה מגיעה לבקר את רבי אליעזר יהודה, אבל לא רצתה לגלות היכן היא מתגוררת… ויהי היום ובביתו של רבי לייזר יודל התקיימה שמחה, וראש הישיבה ביקש להזמין את קרובתו.
רבי לייזר יודל קורא לנכדו-חביבו רבי אריה, ומבקש ממנו להזמין את האשה הגלמודה!
"אבל סבא", שואל הנכד, "היכן היא גרה?"
"תחפש" – עונה לו ראש הישיבה.
"איפה?" – שואל הנכד.
במקום להשיב, אומר לו הסבא: "קח לך 5 לירות, תזמין מונית, ותיסע להביא אותה"…
רבי אריה, שהיה אז כבן 35, והיתה בו אמונת חכמים מוחלטת, וגם היה מסור בלב ונפש לסבא, ירד לרחוב, עצר מונית, ולשאלת הנהג להיכן לנסוע, השיב: "סע עד שהמונה יגיע ל-5 לירות"…
המונית עצרה בשכונה ירושלמית מרוחקת, רבי אריה ירד, והתחיל לחפש בין הבניינים והדירות, עולה ויורד מבניין לבניין, ואינו מתייאש, עד שכאשר הוא הוא מתדפק בדלת אחת, והנה האשה המבוקשת!
זו השתוממה איך הצליח לגלות את מקום "מחבואה", אבל קיבלה את ההזמנה בשמחה…
(ע"פ "מצוות בשמחה" ח"ב עמו' תקמ"ו)
**
סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א : יום אחד, כאשר למדתי עם גיסי מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל בביתו, נשמעו דפיקות בדלת.
הרבנית ע"ה פתחה, ועד מהרה הגיעה לחדר בעלה, והודיעה שבפתח נמצאת אשה עם שאלה של פיקוח נפש. שאלתה היתה נסובה אודות טיפול מסוים שהרופאים טוענים שהיא חייבת לעשות, ואם לא – היא תכנס למצב של סכנה.
האשה הודיעה לרופאים שלא תעשה דבר עד שתקבל לכך את הסכמתו של הגר"ח.
כששמע גיסי את הענין, הניף את ידו בביטול ואמר, "היא לא צריכה לעשות את הטיפול, הכל יהיה בסדר בעזרת ה'".
תלמיד חכם אחד ששהה בחדר, החציף מעט את פניו ושאל את הגר"ח, "הרי לא מדובר ברופאים שאינם יודעים מה שהם מדברים… אם הרופא טוען שיש צורך דחוף לבצע את הטיפול, כיצד אפשר להורות לאשה שלא תציית להוראה?" והגר"ח מניף שוב את ידו, ואומר בצורה יותר ברורה, "הכל יהיה בסדר בעזרת ה'".
האשה עזבה את הבית בשמחה, אבל האווירה בחדרו של גיסי עדיין לא נרגעה… היה שם תלמיד חכם נוסף, שהחציף גם הוא את פניו, והמשיך לשאול על ההוראה שיצאה זה-עתה מפי הגר"ח, הכיצד אפשר להורות כך, לאחר שהרופאים המומחים אמרו מה שאמרו, "ובדרך כלל הם יודעים מה שהם מדברים"!
נענה הגר"ח ואמר: בוודאי שהרופאים לא מדברים סתם כך, ובדרך כלל הם סוללים נתיב רפואי שיש צורך לעשותו.
אבל האשה הזו הוכיחה – בעצם זה שבאה לשאול – שהיא סבורה שיש דבר החשוב יותר מדעתם של הרופאים, והוא-הוא הקובע, ובכך הוציאה את עצמה מהמסלול הרגיל של חוות דעתם של הרופאים והפקידה את גורלה במקום אחר, ששמו אמונת חכמים, ואם כן יש לה את הכח לבטל את הערוץ הטבעי של חיי האדם, ולצעוד בערוץ אחר לגמרי.
אוצר פנינים ועובדות ח"ג