איסור השחתת אוכלים וביזויָם
- המאבד מאכל או משקה ללא תועלת, עובר באיסור 'בל תשחית'. והוסיפו חכמינו ז"ל ואסרו קלקול ואיבוד של מאכל ומשקה אף כשיש בדבר תועלת.
- המוצא מאכל בדרך, במקום שרבים עוברים ושבים בו, אסור להותירו שם, וחובה להרימו. ויש אומרים, שבזמננו, שאין דרך בני אדם לאכול מאכל שהיה מושלך על הקרקע, אין חובה להרימו.
- אין להאכיל מאכל אדם לבעלי חיים. ויש שמצדדים להקל בדבר, ובפרט במקרה שאין להשיג מאכל אחר עבור בעלי החיים.
- מי שלגם מכוס משקה ללא ברכה, ונזכר טרם שבלעו, ראוי שיפלטנו; אך מעיקר הדין רשאי לבולעו, כדי שלא יִפָּסֵד המשקה לחנם.
- ההרחקה בין בשר לדגים
- חכמינו ז"ל אמרו שאכילת בשר ודג יחד עשויה לגרום למחלת הצרעת. ולכן האוכל בשר ודג בזה אחר זה, צריך לאכול ולשתות מעט, או לאכול דבר השרוי במשקה, כדי לנקות את פיו.
- מותר לשנים לאכול יחד בשר ודגים על שולחן אחד, ויש שכתב שיש להחמיר ולהניח דבר מה ביניהם לסימן ולהיכר, שלא יבואו לאכול בשר ודגים יחד.
"יין פוטר כל מיני משקין"
- המברך על היין 'בורא פרי הגפן', פוטר בכך כל משקה שישתה לאחריו מברכה ראשונה; ואף אם מדובר במשקה חשוב מאד, ואף אם לא התכוון בפירוש לפוטרו. ודין זה אינו אלא כששותה לפחות 'כמלוא לוגמיו' מהיין, אך יש אומרים שֶׁדַי בטעימה כלשהי מהיין.
- בשתייה אקראית של יין, פוטר היין רק משקה המונח לפני השותה בשעת הברכה; אך בשתיה בדרך של 'קביעות לשתייה', פוטר היין גם משקה שלא היה מונח לפניו בשעת הברכה, אם הביאוהו לפניו בטרם סיים את שתיית היין.
- ברכה על מאכל נוסף שהובא לאחר הברכה
- המברך על מאכל, מתוך מחשבה שלא לאכול מעבר לכמוּת שבירך עליה, ולאחר שסיים לאכול, נמלך בדעתו והחליט לאכול עוד, צריך לברך שנית.
- המברך 'שהכל' על כוס חלב מתוך מחשבה לשתות כוס נוספת, אינו צריך לברך על הכוס הנוספת. ואם נמלך בדעתו, ובמקום כוס חלב, החליט לשתות כוס קפה עם חלב – יש שהורה, בנוגע לזמננו, שיברך על הקפה ללא שם ומלכות.
ברכה על משקה בסעודה
- הרגיל לשתות יין בסעודותיו, או שעומד לאכול סעודה ובדעתו לשתות יין בסעודה זו – אם שתה יין בסמוך לסעודה, פוטרת ברכתו על היין שלפני הסעודה את היין שבתוך הסעודה.
- בשתיית יֵין הקידוש לפני הסעודה נוצר ספק חיוב ברכה אחרונה, ולכן ראוי לכוון בברכת המזון לפטור את היין, כיון שבדיעבד מועילה ברכת המזון במקום 'על הגפן'.
- כאמוּר, המברך ברכת המזון על יין יצא ידי חובה. ובנוגע למיץ ענבים – יש אומרים שמאחר ואינו זן וסועד את הגוף, אינו יוצא ידי חובה בברכת המזון אף בדיעבד; ויש אומרים שדינו כיין.
- השותה לפני הסעודה מים או משקה אחר שאינו מעורר את התאבון ואין לו שייכות לסעודה, חייב בברכה אחרונה, ואף אם כבר בירך ברכת המזון לאחר הסעודה.