מעשה באדמו"ר רבי הערשל'ה מספינקא זצ"ל, ששנה אחת באמצע ההקפות בשמחת תורה, כאשר רקד עם הספר תורה שמע קול רעש שנשמע כמהומה רבתי שהתפתחה בבית הכנסת. הוא סובב ראשו לכיוון הרעש וראה שאכן יש מריבה בקצה בית המדרש.
על אתר מסר הרבי את הספר תורה ליהודי אחר שימשיך לרקוד עמו ופנה לאזור הקטטה, שם ראה את בנו, שהיה בחור צעיר, מתקוטט עם יהודי זקן כאשר כל אחד מהם מנסה לגבור בקולו על השני ואנשים נוספים סביבם מלבים את האש, כאשר כולם מצדדים בעמדת הזקן.
להפתעת הציבור, הרבי התערב חד משמעית לטובת בנו הצעיר ופנה לזקן בבקשה, שאם אינו יכול להפסיק שיעזוב את בית המדרש.
לאחר מעשה כאשר הכל נרגע והזקן פויס והכל שב על מקומו בשלום, פנו אל הרבי שילמד אותם כיצד קרה שהוא צידד בבנו בצורה כה קיצונית ולא ניסה אפילו לפשר ביניהם בשעת מעשה.
ענה הרבי ואמר: "שמעתי קול מריבה, הבטתי וקלטתי שכולם יצאו נגד בני ואף אחד לא ניסה להגן עליו ולהבין את אשר על ליבו. באותו רגע החלטתי להפשיט מעלי את האיצטלא של האדמו"רות, הנחתי את ההקפות בצד וניגשתי לבני להיות לו לאב! במצב כזה שכולם תוקפים, הרגשתי שהילד צריך לדעת שיש לו אבא שתומך בו ויהיה אבא שלו ויהי מה!!!" [כמובן שאחר כך הוכיח אותו כראוי, ואכמ"ל].
את הסיפור הזה סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, ואמר שקיבל עדות מיהודי שבנו ירד לגמרי מהדרך ועזב הכל, אותו יהודי כששמע את הסיפור התרגש מאוד ופנה לבנו ואמר לו: דע לך בני דבר אחד, אני רוצה שתדע ותפנים היטב בליבך – לא חשוב היכן תהיה ובאיזה מצב שתהיה, זכור תזכור שבכל מצב שתהיה אני אבא שלך!!! אני הייתי אבא שלך כתינוק וכילד, ואשאר אבא שלך תמיד!!!"
לא חלף זמן קצר והילד חזר בתשובה שלימה, ולימים אמר שהמשפט הזה חולל בו מהפך.
כמה מתאים מעשה זה לחודש אלול. ה' שהוא מלך מלכי המלכים – הוא אבא שלנו! ואם נרצה אז הוא מוכן גם לשמש כ'דוד' שלנו, העיקר שנתקרב אליו ונזכה לכתיבה וחתימה טובה…
(טיב הקהילה)