יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם", (פרשת השבוע י"ח, ד)
רש"י: "כסבור שהם ערביים שמשתחווים לאבק רגלים".
ראוי להבין מדוע סיבב הקב"ה שהמלאכים יהיו נדמים בדמות ערביים דווקא שהם פחותים ומזולזלים במעמדם.
וביאר בזה מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל, שהכנסת אורחים בהידור ובשלימות הוא לקבל אדם עני ורש לביתו בכבוד גדול כאילו היה האדם החשוב ביותר, ולכן זימן הקב"ה שהמלאכים יהיו נדמים כערביים שהם מזולזלים במעמדם, כי בזה זכה אברהם אבינו לקיום מצוות הכנסת אורחים בהידור – שאע"פ שנדמו כערבים מ"מ קיבלם בכבוד גדול, ושחט עבורם שלושה פרים כדי להוציא מהם שלושה לשונות בחרדל, כמו שנוהגים באורחים חשובים רבי מעלה.
וכעין זה ביאר הבית הלוי בטעם הדבר שהאריכה תורה לתאר את הכנסת אורחים של אברהם אבינו, ומאידך בהכנסת אורחים של לוט אף שעשאה מתוך מסירות נפש [שכל אנשי העיר נסובו על הבית ומ"מ לא הסכים להוציא את אורחיו, ואף הפקיר בנותיו בשביל שלא יגעו באורחיו], מ"מ לא האריכה תורה לתאר בשבח מעשיו, אלא נאמר בקיצור נמרץ (י"ט ג') "ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו", וגם לא מצאנו בחז"ל שישבחו את ההכנסת אורחים של לוט כמו שמצאנו באברהם אבינו, וצריך ביאור מהו יסוד החילוק בין אברהם ללוט.
וביאר בזה הבית הלוי, שאצל לוט הגיעו המלאכים בדמות מלאכים קדושי עליון. ולכן לא נשתבח לוט על מה שהכניסם אליו, כי אין זה גדלות לקיים הכנסת אורחים כשמגיעים אליו קדושי עליון כמלאכים, אבל אצל אברהם אבינו שבאו אליו המלאכים בדמות אנשים פשוטים – וכמו שאמרו חז"ל שכערבים נדמו לו, ואעפ"כ הכניסם בכבוד גדול וטרח עבורם כמו שטורחים לאדם נכבד מאוד, זה גדלות שיש לשבחה – ולכן נתקלס אברהם אבינו כל כך במצוות הכנסת אורחים.
ביאור זה אמר הבית הלוי, בשעה שהתעכב בעיר קמניץ וחיפש מקום ללון, וסיפרו לו שיש בעיר בעל הבית מפורסם שמכניס אורחים, והבית הלוי נכנס אליו וביקש ממנו שייתן לו חדר אחד לישון שם, והיות שהבית הלוי לא רצה להשתמש בבגדי רבנות, והיה הולך בבגדים פשוטים, הבעל הבית לא הכירו ולא ידע שזהו הבית הלוי, והקצה עבורו את המחסן לישון שם. ובינתיים עלה הבית הלוי למעלה להתפלל מעריב, והנה הוא שומע קולי קולות מהקומה למטה, ונתברר לו שהגיע אדמו"ר מפורסם וצדיק לאכסניה, והבעל הבית הכין לו מיד חדר נאה ויפה עבורו.
והנה כשנכנס האדמו"ר לאכסניה, ראה את הבית הלוי שם באכסניה, ושאל אותו "בריסקער רב, רבן של ישראל, מה אתם עושים כאן", והבית הלוי שתק, אבל הבעל הבית הבין מיד שטעה ולא ידע שזהו הבית הלוי, ובא מיד ופייס את הבית הלוי והכין לו חדר אחר נאה ויפה, ובבוקר כשהבית הלוי רצה ללכת לדרכו, בא אליו הבעל הבית והתחנן על נפשו שימחל לו על שלא נהג בו כבוד הראוי לנהוג ברבן של ישראל, והסביר שעשה כן בשגגה ולא ידע כלל שהוא הבית הלוי.
והשיב לו הבית הלוי, אני אמנם מוחל על כבודי, אבל אתה צריך לדעת שמצוות הכנסת אורחים איננה רק ליהודים מכובדים, אלא אפילו יהודי עני ופשוט צריך לכבדו בהכנסת אורחים, והוסיף הבית הלוי ואמר לו את החילוק הנ"ל בין אברהם ללוט, שלוט ראה את פניהם כדמות מלאכים ולכן כיבדם כבוד גדול, אבל אצל אברהם אבינו הרי אמרו חז"ל שכערבים נדמו לו, ואעפ"כ הכניסם בכבוד גדול וטרח עבורם כמו שטורחים לאדם נכבד מאוד, וזה היה גודל מעלתו של אברהם אבינו, ועל כן אמר לו הבית הלוי שיבוא אליו לבריסק וילמד שם אצלו מהו הכנסת אורחים לכל אחד – גם לעניים ולשבורי לב, ובזה יתכפר לו עוונו.
(מתוך ביאורים והנהגות, ומאמר נרחב שיתפרסם בלקראת שבת)