הרב עקיבא שצ'רנסקי
במערכת המוחית שלנו 'כח העשיה' ו'כח התהיה'. האמביציה 'ליצור', ולעומתו הקול הפנימי הקורא 'לחדול', משולים הם לכח ה'הנעה' וה'בלימה' של הרכב.
מכונית בלי דוושת הבלמים, כרוצח וחרב בידו.
מכונית בלי דוושת התאוצה, ככלי חרס הנשבר.
בשביל שרכב ימלא את ייעודו ומטרתו, הוא צריך גם את דוושת התאוצה, וגם את דוושת הבלימה. שניהם מוכרחים. אבל אם לוחצים על שניהם בו זמנית, שניהם מתקלקלים.
אין גם לצבור תאוצה, וגם לבלום. או או.
*
בשבוע שעבר, ביטאנו את הצורך להפריד בין החשיבה הדמיונית (היוצרת, מתכננת, משרטטת) לבין החשיבה השיפוטית (זה לא ילך… אין סיכוי… זאת תהיה שגיאה אחת גדולה…)
בשביל לפתח מערכת בריאה לניתוח חיובי וענינו של רעיונות יצירתיים, חייבים לתת 'כח תאוצה' למנוע החשיבה, שיחשוב בחופשיות (ואולי גם קצת במופרעות).
*
תארו לעצמכם ישיבת צוות, בה יושב היצירתי ומציע רעיון כלשהוא ועוד לפני שהוא מספיק לגמור להשמיע את דבריו, קם אחד מהמשתתפים ו'קוטל' לו את הרעיון, כשהוא מסביר, שהרעיון הזוי ויגרום לחברה לפשוט את הרגל. ההתנהגות הזאת, 'הורגת' לזה שהציע את הרעיון, את 'יצר' הפעולה שלו. לעומת זאת, אפשר להקשיב לרעיון עם הסוף, ואז דבר ראשון להציג את כל היתרונות של ההצעה. ולאחר מכן להתחיל. ללחוץ על דוושת הבלם, ולהציג את החסרונות הנקודתיים שקיימים בהצעה. מה שיקרה באותו רגע, שהמציע עצמו, יקבל תאבון מוגבר להביא פתרונות חדשים לבעיה.
הרעיון הוא פשוט: לא ל'קטול' את הרעיון אלא לנווט אותו למקום הנכון.
את ישיבת הצוות הזאת והצורה איך להתייחס לרעיונות חדשים, אנחנו עושים גם במחשבות שלנו עם עצמינו, וגם מול השותף ללימוד, בהבנת ה'קצות', וגם בחברה מול העובדים המעלים רעיונות לשיפור ביצוע החברה.
זהו בעצם מערכת האיזונים שבין 'היצירתיות' ל'שפיות'.
לכבד את שתי הכוחות, ולאזן. לנסוע ולבלום.
*
את החשיבה היצירתית, אפשר לפתח בדיוק כמו שאפשר לפתח את שרירי הגוף ומיתרי הקול. זה ענין של 'התעמלות מחשבתית'.
אתם יושבים עכשיו מול הטור 'הבזק מחשבה', כשידיכם שלובות זו בזו. מסתבר שיד ימין מונחת על יד שמאל. פתחו את שליבת הידים, ונסו להניח את יד שמאל על יד ימין.
קשה? מעצבן?
מצוין.
בצהרים, כשאתם יורדים למכולת של יוסי בפינת הרחוב להביא שקית חלב הביתה, במקום ללכת את המדרכה עד פינת הרחוב, ושם לעבור למדרכה ממול, היום ישר כשאתם יוצאים מהבית, תעברו את הכביש למדרכה השניה, ומשם תמשיכו למכולת. "… מענין, אף פעם לא הלכנו פה, עכשיו אנחנו שמים לב, שהאבנים פה משולבות להפליא, בלי חורים ובקעיות… ובכלל, יש פה צל בשעות הצהרים, מה שאין במדרכה הרגילה. אז איך לא שמנו לב עד היום?…
*
תרגיל נוסף: על כל בעיה בתקופה הקרובה, למצוא עשרה! פתרונות. כן. גם אם הרעיון הראשון נראה מוצלח ומבריק. רשמו אותו ראשון, ומתחתיו עוד תשעה רעיונות (גם הזויים) שיתכן ויפתרו את הבעיה.
לזה קוראים התעמלות יצירתית. מח חושב.
בשבוע הבא בעז"ה פרק סיום ל"הדרך אל היצירתיות" באנקדוטות מהחיים.
לתגובות: 15335786304