קידושין דף עב
מדוע התעכב והאריך ביותר ה'דברי יחזקאל' בתפילת מנחה על אחד ההרים הסמוכים לעיר צפת?
וזרקתי עליכם מים טהורים
היה זה לפני כמאה שנים, עת יצא רבה של צפת הגאון רבי שמואל הלר זצ"ל לקראת בעל ה'דברי יחזקאל' משינאווא כשבא לביקור בארץ הקודש. והיו עומדים, הרב של צפת ובני קהילתו, מצפים ומצפים, והנה בעל ה'דברי יחזקאל' ופמלייתו בוששים לבוא. הדקות נוקפות והשעות חולפות, והם עדיין ממתינים. רק אחרי זמן רב ראו פתאום את פמליית הרבי והנה היא הולכת וקרבה.
"מה קרה?" הם מיד שאלו. "איזו תקלה אירעה לכם בדרך?". וסיפרו אנשי הרבי: "לא תקלה היתה לנו. אלא שבעודנו נוסעים, פתאום הצביע הרבי בהתרגשות על אחד ההרים וקרא: 'כאן נתפלל מנחה!' ועצר הרב והתפלל שעות רבות, וזו הסיבה בשלה התעכבנו".
"איזה הר זה היה?" שאל רבה של צפת, והראו לו את מקום ההר. צווחת הפתעה עצומה נמלטה מפיו. "הן זהו ההר הנורא! איש אלוקים קדוש הרגיש בכך!".
מה היה שם בהר ההוא? מדוע כל כך התרגש רבה של צפת? על מה ראה הרבי משינאווא להאריך בתפילתו למרגלות הר זה? שימעו את הסיפור כפי שסיפרו רבה של צפת רבי שמואל הלר:
יום אחד בא לפני איש ערבי מהפזורה מסביב, וכך סיפר: "חרשתי לתומי בחלקתי אשר בהר, ולפתע נתקלתי בכד זהב ובתוכו אפר. נטלתי אפוא את הכד עמי שמח וטוב לב על העושר שנפל בחלקי. ובלילה בחלומי והנה מזהירים אותי: השב את הכד והאפר למקומם, כי קדושים הם!".
וסיפר הערבי: "חשבתי לעצמי: חלום בלהות, אחזור לישון. למחרת שבו בחלום והזהירוני: השב את הכד! זהו אפר הפרה המצפה לגאולת ישראל. ושוב חשבתי: הבלים, וחזרתי לישון". למחרת מת בנו של הערבי. הוא אמנם לא קישר בין מיתת בנו לבין החלום לילה קודם, אך בלילה שאחר כך שב החלום ונשנה: "ראה הוזהרת!". למחרת מת בנו השני. והוא ממשיך להתעקש. ושוב בחלומו: "אתה הבא בתור!". ואכן, למחרת תקף אותו חולי נורא, ובעודו על ערש דווי ביקש להשיב את הכד למקומו אשר בהר ושבה הרוח לנפשו וחיה.
"אכן", סיים רבה של צפת את סיפורו, "זהו ההר הנורא בו טמון האפר, ולא לשוא ביקש הרב להאריך בתפילתו במקום זה ולבקש על גאולת ישראל וטהרתם, שיתקיים בנו במהרה בימינו הפסוק 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'".
(הרב ש. מ. וואלאך, מגיליון 'ממשנתה של תורה')